השטן המעופף, אלוף ההפלות היפני המוכשר והמוזר

 

במסגרת הסבב אודות גדולי האייסים (אלופי ההפלות) בכל הזמנים, הפעם "ננחת" ביפן, בשל הרוישי נישיזאווה, עוף מוזר שאיש אינו יודע כמה מטוסים אכן הפיל בפועל, אך אין חולק על כך שאף טייס יפני אחר גם לא הגיע למספרי ההפלות המיוחסים לו (87 בוודאות ויש הטוענים שאף הרבה מעל לכך), ושאף טייס יפני גם לא הגיע לרמת ההטסה והביצועים של נישיזאווה (קישורים: אייס יפני, מלחמת העולם, קרבות אוויר, מטוס זירו).

בניגוד לאייסים גדולים אחרים שאף היה להם מראה כשל כוכבי בד, כגון אריך הרטמן הגרמני, איוון קוזודוב הרוסי או ריצארד בונג האמריקאי, לנישיזאווה היה מראה חריג ומוזר למדיי. הוא היה מאוד גבוה בהשוואה לבני עמו, והוא היה שדוף וסבל מתת משקל. פניו היו חיוורות תמידית ומחלות שונות פקדו אותו כל העת. חבריו כתבו עליו, כי מקומו הטבעי אמור להיות במיטת בית חולים, אך משאחז בהגאי המטוס, הפך לחיית פרא. ביצועיו ויכולות ההטסה שלו הפכו לשם דבר והעניקו לו את התואר "השטן". ביצועיו באוויר היו כל כך חריגים במיומנותם, עד שטייסים אמריקאים שניהלו קרבות עם נישיזאווה ועמיתיו, דיווחו בחזרתם כי על פי התנהלות אחד מהמטוסים היפנים, כנראה פגשו באוויר את השטן, יתרון נוסף וחשוב היה לו לנישיזאווה, וזו היתה ראייתו המשופרת, שבעטיה הבחין במטוסי האויב לפני חבריו למבנה וחשוב מזאת, עוד לפני שטייסי האויב הבחינו בו.

כשפרצה המלחמה עם ארה"ב, נמצא מיודענו באיי בריטניה החדשה. במהלך גיחותיהם נקלעו נישיזאווה וחבריו לקרבות אוויר אם כי אלו לא היו המוניים כפי שארע מעת לעת באירופה. במהלך קרבות אלו, צבר מיודענו מספר הפלות של מטוסי NAVY אמריקאים ואף הפיל מספר מטוסים אוסטרליים. אחר כך עם התקדמות הכוחות הקרקעיים היפנים, עברו נישיזאווה וחבריו לשדה תעופה מאולתר בלב ג'ונג'ל. לנישיזאווה חבר עוד צמד טייסים חריגים גם כן, ויחד נודעו כטריו מטיל איימה. באחת מגיחותיהם בחודש מאי 42, החליטו לסטות ממסלולם ולעבור מעל ש"ת של האויב ששכן בפורט מורסבי שבפפואה ניו גיני. משלא נורתה אליהם אש נ"מ ואף מטוסי ירוט לא הוזנקו לעברם, פצחו השלושה במפגן אירובטי שכלל תרגילים מסמרי שיער. כעבור זמן מה התקבלה אצל היפנים הודעה מאת מפקד אותו שדה תעופה בפורט מורסבי. בהודאתו קרא לטייסים היפנים לנסות ולחזור שוב על מעשיהם כשהפעם ידאג שלא יזכו לשוב לבסיסם.

בשלב זה נשלח נישיזאווה לשמש כמדריך טיסה ביפן עצמה, תקופה אותה תיעב בכל ליבו, ואף התבטא על כך בלגלוג רב. הוא הוחזר לחזית ושב לטוס על מטוס המיצובישי זירו, עימו נטל חלק בקרבות אוויר רבים גם סביב האי גוודלקנל, והמשיך לצבור עוד ועוד הפלות בקרבות אוויר בעיקר כנגד מטוסי 40P ומטוסי 38 P אמריקאים. באחת הפעמים שבהן נתקל במפציצי 17 B, החליט נישיזאווה לתקוף את המפציץ הגדול "מצח אל מצח", בניגוד לשהיה מקובל אז. בכך כמעט ולא חשף עצמו נישיזאווה לאש המגן של תותחי/מקלעי המפציץ, שמצא עצמו בתוך זמן קצר צולל אל הים.

היפנים שעבודת הצוות הייתה עדיפה בעיניהם מהצטיינותו של הבודד, הפסיקו בשלב מסוים של הלחימה למנות את מספרי הפלות המטוסים של טייסים בודדים, אלא של כלל מטוסי הטייסת. כך נתקע מיודענו על 87 הפלות מאושרות, אך רבים טוענים שהפיל 120 מטוסים לפחות ויש הטוענים אף להפיל כ מטוסים 150. למרות העדפת הכלל על הפרט, מפקדי הצי היפני, לא יכלו להתעלם מהישגיו, והם העניקו לו כאות כבוד והערכה, חרב מיוחדת שעליה נחקק הכיתוב: "בעבור גבורה צבאית בולטת". בשנת 44, יורט והופל מפציץ יפני שנשא עמו את נישיזאווה וכמה מחבריו לטייסת, בעת שהיו בדרכם לשדה תעופה שממנו היו אמורים להעביר כמה מטוסי זירו. כמה אופייני היה מותו הכמעט מיקרי של הטייס המיוחד והחריג הזה, שמצא את מותו דווקא כנוסע פסיבי ולא בתא הטייס שבו היה בגדר בלתי מנוצח. לאחר מותו הוענק לו תואר כבוד מיוחד (משהו בנוסח: אדם בודהיסטי נעלה"), וכל זאת להזכירכם למי שכונה "השטן"

 בתמונה מטוס המיצובישי זירו, שעימו ביצע נישיזאווה את מרבית הפלותיו