כשיחסינו עם איראן היו מהמשופרים
במחצית השנייה של שנות השבעים התקיימו יחסים כלכליים וביטחוניים הדוקים בין ישראל ואיראן ורבות כבר נאמר ונכתב על כך בדיעבד. הבחור שבתמונה אנואר שמו, היה מפקד טייסת מטוסי פנטום בחיל האוויר האיראן והגיע לארץ ללימוד והטסת מטוס הכפיר מתוצרת תעשיה אווירית. על הפרק באותם ימים עמד רעיון לפיתוח משותף (ישראלי/איראני) של מטוס קרב דו מנועי, מאוד מתקדם, מטוס ששמו היה "אריה" והוא היה למעשה האח הגדול של מטוס/פרויקט הלביא
הבחור היה טייס מעולה וגבר שגרם לרבים מאתנו ממש להתאהב בו (קראנו לו בחיבה: התיימני). לאחר המהפכה החומניסטית, פרסם עיתון מעריב באחד ממוספי השבת שלו, את זיכרונותיו של מפקד חיל האוויר האיראני טרם ההפיכה. את טייסי ח"א האיראני, השליכו החומיניסטים שעלו לשלטון מיד לכלא. כשפרצה מלחמת איראן עיראק (1980) ובהעדר טייסים פעילים/זמינים, שוחררו טייסים אלו מהכלא ועברם נמחל להם, בתנאי שיעלו על מטוסי הקרב ויכנסו מייד לקרבות המלחמה וכך אכן עשו. בהמשך אותה כתבה נדהמתי למצוא בדבריו של מפקד ח"א האיראני לשעבר, התייחסות ספציפית לאותו אנואר. הוא סיפר לכתב שראיין אותו, כי לאנוואר זה ציפה גורל אחר, זאת בשל היחסים האישיים והקרובים שניהל בזמנו עם הציוניים וגם מעצם היותו נשוי לאישה בעלת אזרחות אמריקאית ("פשע" נוסף בפני עצמו), ועל כן הוציאו החומניסטים את אנואר זה להורג. אכן עצוב (קישורים: טייס איראני, הוצאה להורג)
בתמונה אנואר לאחר שהוכנס לאמבטיה המסורתית בגמר טיסת הסולו שלו על מטוס נשר, גם הוא מתוצרת התעשיה האווירית
Comments
Post a Comment