המבצר המעופף , סוס עבודה וגם שורד אולטימטיבי (חלק א')

 

 

ה 17 B  הינו נושא ענק המניב כיום יותר מ 35 מיליון תוצאות בכל חיפוש בגוגל ולכן אניח פה רק כמה נתונים בסיסיים בדגש על שרידותו של מטוס מדהים זה, וזאת מתוך הנחה שרבים מכם ממילא יוסיפו וירחיבו בגינו. (קישורים: מלחמת העולם השנייה, המפציץ העיקרי, ח"א האמריקאי).

 מפציצי ה B17 נשאו בעיקר נטל הפצצות היום על גרמניה הנאצית (הלילה ברוב שלבי המלחמה היה "שייך" למפציצים הבריטים). כ 40% מכלל הפצצות שהוטלו על גרמניה במהלך המלחמה, הוטלו ע"י מטוסים אלו שפעלו משני מוקדים עיקריים. פיקוד המפציצים השמיני (או חיל האוויר השמיני) פעל מבסיסים בדרום אנגליה וזה החמישה עשר פעל מבסיסים באיטליה. למטוסי ה B17  היו מספר יתרונות יחסיים כגון: יכולת טיסה בגבהים של 34-35 אלף רגל (הצוותים צוידו במערכות חמצן). המטוס היה מהיר ביחס לקודמיו, מאוד יציב והטסתו הייתה נוחה, דבר שהקל על הטסתו במבנים צפופים ולטווחים ארוכים. במטוס היו כבר מערכות חשמליות שהחליפו מערכות הידראוליות, שהנן פגיעות ודליקות הרבה יותר.

צוות ה B17 כלל גם חמישה מקלענים ועוד ארבעה בעלי תפקידים אחרים שתפקדו במטוס בעת הצורך, גם כמקלענים שהגנו על המטוס וזאת באמצעות לא פחות מ 13 מקלעים (בדגם G של המטוס). המקלעים מוקמו בצריחי החרטום, בחלונות הצד הקידמיים, בצריח עליון/בגב, בצריח תחתון, בפתחים שבצידי הגוף, בזנב ובירכתיים עליונים. ריבוי מקלעים אלו הם שהקנו למטוס את שמו הנרדף: "המבצר המעופף." מעל כל אלו המטוס היה סלחני באופן בלתי רגיל והצליח לשרוד פגיעות קשות ששום מפציץ אחר לא היה עומד ו/או שורד בהן. לא אחת נתקבלו בקשר דיווחים מחבריהם למבנה של מטוסים שנפגעו באופן קשה, על כך שהמטוס הפגוע בסבירות גבוהה התרסק, אך להפתעת הכל מטוסים פגועים האלו, הצליחו לקרטע כל הדרך עד הבית ולהשיב בשלום את הצוותים שעל סיפונם. אירועים אלו הקנו ל B17 ממש הילה מיסטית.

אז אומנם עובדתית 37% במצטבר מכלל מפציצי ה B17 שהשתתפו בלחימה, נפלו/הופלו וזהו אכן אחוז גבוה בכל קנה מידה שהוא, נתון שלכאורה סותר את עובדת היות המטוס שרדן מופלא, אך מאידך יש לזכור שמשימותיהם של מפציצי ה B17 היו ברובן בעלות סיכון חסר תקדים (הגם שפעלו בעיקר באור יום). רבים מיעדי תקיפתם והדרך אליהם, היו מוגנים בתותחי הנ"מ הגרמניים המעולים בני ה 88 המ"מ ובחלק מהיעדים האסטרטגיים, המתינו להם לא אחת אף מאות מטוסי קרב גרמניים, כמו בתקיפות החוזרות ונשנות על  מפעל המייסבים הראשי של גרמניה, בשויינפורט (בבוואריה). בתקיפות אלו מטוסי הקרב הגרמניים ממש טבחו במפציצים ששימשו להם טרף קל בשל היותם גדולים, כבדים וכמעט לא מתמרנים, מה גם שהם ממש גדשו בהמוניהם את השמיים.

רק בסוף שנת 43 תחילת 44, החלו מטוסי המוסטנג 51 P החדשים בעלי הטווח המוגדל, ללוות את המפציצים כל הדרך אל גרמניה, מעליה ובדרך חזרה ממנה ולהגן עליהם מפני מטוסי הקרב הגרמניים שהיו אף נחותים בביצועיהם מהמוסטנג. ההגנה הצמודה והחדשה הזו שהוענקה למפציצים, הורידה דרמטית את שיעור אבדות המפציצים וזאת בשיעור של לא פחות מ 70%!!!

כדי להתרשם משרידותם הגבוהה של מטוסי ה 17 B נתמקד בשתיים מהתמונות היותר מפורסמות של מטוסי B17 שנפגעו באופן קשה במיוחד, וכנגד כל הסיכויים הצליחו לחזור לנחיתה בבסיסיהם. בתמונה הראשונה מטוס שחרטומו ואחד ממנועיו רוסק מאש נ"מ מעל העיר קלן, פגיעה שהרגה את המקלען הקדמי. בתמונה השנייה 17B שביצע משימת הפצצה בטוניס ובמהלכה, מטוס קרב גרמני התנגש בחלקו האחורי אך גם מטוס זה הצליח למרות הנזק הכבד לנחות בשלום.

להלן עוד קצת נתונים ומספרים לקראת סיום. מטוסי ה 17B הטילו על מטרות באירופה כ 640,000 טון פצצות בכ 300,000 גיחות. 4,735 מפציצי B-17 אבדו בקרבות ועוד כ 1,000 נוספים נפגעו וחזרו לבסיסם אך הוחלט בשל מצבם שלא לתקנם ולהשביתם. סה"כ יוצרו מהמטוס המשובח הזה12,731 מטוסים/פרטים, 3 מהם הוברחו בעורמה בשנת 48 מארה"ב לחייל האוויר הישראלי שהיה אז בראשית דרכו, אך על כך בפוסט עוקב בשבוע הבא. 

זהו הפוסט ה 50 בבלוג שלי. לקריאת פוסטים קודמים בבלוג בנושאי היסטוריה צבאית ואווירית, כנסו ל: https://dy1951.blogspot.com