הגעתם הייחודית של המבצרים המעופפים לח"א (חלק ב')

  

פעילי רכש רבים ניסו לסייע למדינת ישראל הצעירה ולחייל האוויר הישראלי שנמצא בראשית דרכו, להצטייד במטוסים חרף הקשיים והמגבלות ואף האיסור שהוטל על אספקת נשק למדינתנו הצעירה. בין הפעילים הללו בארה"ב בלט במיוחד אל שווימר, יהודי שהיה מהנדס טיסה וטייס ושניהל שם לאחר המלחמה, חברה בתחום התעופה ולימים, הקים בארץ את התעשייה האווירית לישראל. שווימר רכש 2 מפציצי 17 B שהפכו לאחר המלחמה ממפציצים למובילי תוצרת חקלאית בארה"ב. אחר כך רכש שווימר 2 מטוסים נוספים שאחד מהם עסק אז בצילומי אוויר והמטוס השני, שימש את חב' יוניברסל בהפקת סרטים. כל הארבעה הועברו על ידו לשדה התעופה ברבנבק בקליפורניה, שם הוכנו בחופזה רבה לטיסה ארוכה. החיפזון נדרש משום שהבולשת האמריקאית כבר עקבה אחרי פעילותו של שווימר ואנשיו ועמדה לפעול נגדם בהקדם.

שווימר שכר את שירותיהם של כמה טייסים שהטיסו מטוסים אלו בעברם, אלו שכונו אחר כך בהגיעם ארצה אנשי/טייסי מח"ל (מתנדבי מחוץ לארץ). להלן כמה מילים אודות תופעה חשובה ומחממת לב זו. בימיה הראשונים של המדינה והקמת צבא ההגנה לישראל, התעורר צורך דחוף בלוחמים מפקדים וטייסים בעלי ניסיון, ניסיון שכאמור לא היה קיים בקרב כוחותינו שהתנהלו עד להקמת במדינה במחתרתיות. לשם כך הגיעו ארצה מעל 3,000 מתנדבים (יש הטוענים אף 4,000), כמעט כולם היו יהודים ואלו הגיעו בעיקר מארה"ב וקנדה, בריטניה ודרום אפריקה/רודזיה. לאחר הפוגה/הסבר קצר זה, נשוב עתה לארה"ב ולטייסים שגייס אל שווימר.

הטייסים הללו היו אמורים להעביר שלושה מטוסים לאירופה ואכן לאחר מסע רב תלאות ותקלות שכלל גם נחיתת ביניים לתדלוק, הצליחו בקושי רב שלושת המטוסים לנחות ב 14 ביולי 48 בשדה התעופה "זאטץ" שבצ'כיה, שדה שנמצא מצפון לעיר פארג. על המטוסים החלה עבודה מהירה על מנת להביאם לכושר קרבי, כולל התקנת מקלעים חליפיים (דווקא גרמניים) במטוסים, נושאי פצצות וכוונת הפצצה.

בארה"ב עשה שווימר מאמץ עליון על מנת להוציא משם גם את המטוס הרביעי. כשהבינו אנשיו של שווימר שהבולשת ממש כבר סוגרת עליהם, הם המריאו בחופזה את המטוס, דקות ספורות לפני שאנשי הבולשת אכן הגיעו פיזית אליהם. בשל קוצר דלק המטוס נחת בקנדה, שם הצוות נעצר באשמה שיצאו עם המטוס מגבולות ארה"ב ללא אישור השלטונות. לאחר שהצוות נישפט וניקנס, המריא המטוס ובעזרת קומבינות שונות, שם פעמיו לפורטוגל שם היו אמורים לאשר את נחיתתו, תדלוקו והמשך טיסתו לצ'כיה, אך מיד עם נחיתת המטוס הדברים החלו להשתבש. הצוות נעצר והוטס בטיסה אזרחית רגילה חזרה לארה"ב. מאוחר יותר החזירו הפורטוגלים גם את המטוס (הרביעי) לרשויות בארה"ב.

בארץ חודשו בינתיים הקרבות עם תום ההפוגה הראשונה והצוותים בצ'כיה מיהרו ככל האפשר להמריא ארצה, אלא שכאן ציפתה לצוותי המטוסים הפתעה ומשימה כמוה לא בוצעה/ארעה מעולם. על המטוסים ועוד במהלך טיסת העברתם ארצה, הוטל לבצע סטייה מהנתיב לצורך הפצצת יעדים במצרים כולל בקהיר. מה שניתן להגדיר בהומור: ככה על הדרך, או אם כבר יש לנו מפציצים כבדים באוויר, אז למה שלא יעשו גם עבודה במהלך עלייתם ארצה.

המטוסים חומשו בצ'כיה בפצצות 550 ליברות ישנות שתקינותן הייתה מוטלת בספק ובאמצע יולי המריאו למשימתם הכפולה. בעוברם מעל אלבניה, נורתה לעברם אש נ"מ אך המטוסים לא נפגעו. באזור כרתים התפצל המבנה. המטוס של ריי קורץ וביל כץ, חדר למצריים באזור אל עלמין ומשם שם פעמיו לקהיר אליה הגיע בשעה 21:40. המטוס כיוון את פצצותיו אל ארמון "עבאסיה" בו התגורר המלך פארוק הראשון, אך הפצצות לא פגעו בארמון אלא בשכונה סמוכה שם גם היו נפגעים. מקהיר המטוס הנמיך וטס לצפון מזרח ובתוך שעה הגיע ל"עקרון" (תל נוף של היום). שני המטוסים האחרים, טסו לסיני והפציצו את אל עריש ורפיח ומשם המשיכו גם כן ל"עקרון." עוד באותו לילה חומשו שניים משלושת המטוסים ויצאו להפציץ שוב את אל עריש. עד לסיום המלחמה ביצעו מפציצי ה 17 B שאוגדו בטייסת 69, עוד כ 200 גיחות הפצצה.

לאחר מלחמת השחרור בשנת 51 נשלחו המטוסים לאחסנה. לקראת מלחמת קדש/סיני (56), הוצאו המטוסים מהאחסנה טופלו והוחזרו לפעילות ובמהלך המלחמה, אכן ביצעו המטוסים הפצצות בסיני בעיקר באזור אל עריש ובאזור שארם א' שיך וראס נצרני. זמן קצר אחר כך, הוצאו המפציצים הכבדים משירות והפעם לצמיתות.

בעבר יצא לי פה ושם להכיר כמה מאלו הוותיקים שטסו בארץ על ה 17 B בתפקידים שונים, רבים מהם שירתו קודם לכן על מטוסים אלו או על מפציצים אחרים, במהלך מלחמת העולם השנייה. לפני זמן לא רב, חבר קרוב חשף בפני את תוכן תיקו הצבאי של אביו: פלץ שמואל (סטפן), שהיה נווט במטוסי הפצצה בריטיים מדגם הליפקס במלחמת העולם. לאחר שעלה ארצה בשנת 1948, החל סטפן לטוס על ה 17B בטייסת 69 ובתמונה המצורפת נראה דף הטיסות שלו מחודש פברואר 49 שמצאנו בתיק שנמצא אצל בנו. 

. קישורים: ראשית ח"א הישראלי, הפצצת קהיר, אל שווימר, טייסי מח"ל

בתמונה השנייה מטוס 17 B מטייסת 69 עם כמה מאנשי הצוות שלו ובהם במרכז במדי א', רס"ן יעקוב בן חיים (בלק) ז"ל, שהיה מפקד הטייסת ובניגוד למרבית ציוותי המטוסים, דווקא הוא היה צבר (יליד קיבוץ).