מדוע הגרמנים לא השלימו את המלאכה בדנקרק ובכך היו אולי משנים את גורל המלחמה

באופן דיי חריג לא נעסוק הפעם ב"לופט געשעפט" (עסקי אוויר), אלא נרד לקרקע ולחוף התעלה האנגלית ונעסוק פחות בתיאורי פעילות וקרבות, אלא אנסה בעיקר לנתח ולהבין את ההתנהלות הדי תמוהה של הגרמנים במערכה בדנקרק. (קישורים: דנקרק, גודריאן, מבצע דינמו)

בתחילת מלחמת העולם השנייה, שלחו הבריטים לצרפת כוח משלוח צבאי גדול, אולם כוח זה לא נטל חלק במלחמה עד לשלב שבו פלשו הגרמנים לארצות השפלה כשהם עוקפים ומייתרים את קו מזינו האימתני. בשלב זה הוטל כוח המשלוח הבריטי ללחימה בבלגיה, בניסיון לעצור את ריצת מלחמת הבזק (ה"בליצקריג") הגרמנית. את הפריצה הגרמנית חסרת התקדים (את הולנד כולה כבשו הגרמנים בתוך 3 ימים!!!), הוביל הגנרל הגרמני היינץ גודריאן מי שנחשב ובצדק לאבי תורת הבקעת השריון, ולאחר ההבקעה המדהימה הן בנתיבה (דרך יער הארדנים שנחשב עד אז לבלתי עביר לשריון) והן במהירותה ובעומקה, כאשר הכוח הגרמני הגיע עד חופי תעלת למאנש. כוח המשלוח הבריטי ניסה ללחום ככל יכולתו, אך לא השפיע במאום על מהלך הקרבות בבלגיה ובתוך זמן קצר, נמצא הכוח הבריטי כולו על 340,000 אנשיו, נצור ומכותר על חוף דנקרק כשגבם של הבריטים, מופנה לים ולמולדתם. אליהם חברו מס' יחידות צרפתיות שנסוגו עימם.

עד היום המומחים חלוקים בדעותיהם, מדוע הגרמנים הסתפקו בעיקר בהפצצת הכוח הנצור מהאוויר (הפצצות שסבלו/הופרעו בשל עננות כבדה) ולא ריכזו מאמץ קרקעי להשלכת הכוח הבריטי והצרפתים שהיו עימם, לים תרתי משמע. לעניות דעתי היו לכך כמה סיבות השלובות זו בזו. הגנרל גודריאן שסגר עם הטנקים שלו על הכוח הנצור, לא אהב את הרעיון שלפיו עליו להיכנס לקרב שאמור היה להיות סטטי ולא ריצה והבקעה כפי שעשה ובהצלחה אדירה עד כה. בנוסף חייליו היו תשושים מהמאמץ הרציף שביצעו במשך כשבוע ברציפות והוא אפילו דרש מהיטלר לאפשר לחייליו לנוח לצבור כוחות ולהתארגן מחדש. כמו כן, הגנרל חשש להיכנס לקרבות חדשים/נוספים, בטרם יתייצבו ויאובטחו קווי/נתיבי האספקה החיוניים שלו (בעיקר של דלק ותחמושת), נתיבים שהפכו לארוכים מאוד ופגיעים, בשל עומק ההבקעה שביצעו כוחותיו של גנרל גודריאן. בה בעת, גם היטלר שהיה מצוי היטב במהלך הקרב, לא לחץ על גודריאן להשלים את המלאכה ולמעשה נענה לגנרלים שלו ונתן להם בחזית דנקרק את "פקודת העצירה", כנראה גם מתוך אמונתו שמטוסיו של הרמן גרינג, יוכלו להשלים את העבודה לבדם.

כאן אני מבקש להעלות ובהרחבת מה, נתון נוסף שאולי מוכר הרבה פחות בציבור וכוונתי לאופן שבו התייחס היטלר בתחילת המלחמה, לבריטניה בכלל והעם הבריטי בפרט, יחס שבוטא על ידו לא אחת הן בכתב והן בע"פ. בסיפרו "מיין קאמפף", כתב היטלר שמבחינתו ובניגוד לעמים הסלאביים שכונו על ידו כ"אונטר מנשים" (תתי אדם), בריטניה לעומת זאת תוארה על ידו כלא פחות מ"אימפריה ארית", זאת משום שמוצאו של העם הבריטי משבטים גרמניים שהתיישבו באנגליה במאה החמישית והשישית. אפילו רבים מלכי בריטניה מאז המאה ה 18, התחתנו עם נסיכות גרמניות ועל כן היטלר ראה בריטניה בעצם מודל לחיקוי עבור גרמניה ובת ברית עתידית שלה. זו הסיבה שכניסת בריטניה למלחמה עם הפלישה הגרמנית לפולין, הפתיעה את היטלר וגרמה לו לאכזבה רבה.

בשל ההיסוס הגרמני בהכרעת הכוח הבריטי והכוח הצרפתי בדנקרק, בבריטניה החל מבצע גיוס כללי של כל כלי שייט אפשרי, צבאי ואזרחי כאחד ואכן גויסו במהירות רבה כ 900 כלי שייט ובהם אפילו יאכטות, ואף ספינות כיבוי מהתמזה. הגרמנים זינבו בנצורים ואף גרמו לאובדנם של 235 כלי שייט, אך בין ה 26 במאי ועד ה 4 ביוני 1940, פונו כאמור כ 340,000 חיילים וזאת במסגרת מבצע שקיבל את השם "מבצע דינמו". בזכות נחישותם ואומץ ליבם של הימאים הבריטיים וגם של הטייסים שניהלו קרבות אוויר מעל התמזה להגנת הספינות ולמרות שהכוחות המפונים השאירו/נטשו את כל הציוד הצבאי שלהם מאחור, מבצע הפינוי עצמו נחשב להצלחה גדולה ואף כונה בשם: "נס דנקרק."

אז אומנם המדובר בתבוסה בריטית ללא ספק, אך צ'רצ'יל (שתחילה לא תמך בפינוי הימי), מינף לאחר מעשה את "רוח דנקרק" והדבקות שגילה העם הבריטי במדים ושלא במדים בביצוע הפינוי. ביום גמר הפינוי (ב 4 ביוני 40) נשא צ'רצ'יל  בבית הנבחרים של הפרלמנט את נאומו המפורסם שהמשפט הזכור ממנו היה: "אנחנו נגן על המדינה שלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה. נילחם בחופים, בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע".

כחודש לאחר כניעת צרפת, נשא צ'רצ'יל בפרלמנט נאום מפורסם נוסף שכלל את המשפט הידוע הבא: "הקרב על צרפת הסתיים, אך אני משער שהקרב על בריטניה עומד להתחיל". למרות דבריו אלו, ב 19 ביולי 1940 נשא היטלר ברייכסטג את "נאום ההזדמנות האחרונה לעם הבריטי." היטלר נאם במשך שעתיים וחצי והציע לעם הבריטי הסכם "שלום של כבוד" ובתנאי כמובן שיקבלו את כל התנאים הגרמניים כגון: הכרה בשליטתו ביבשת ועצירת הלחימה מצד הבריטים. התגובה הבריטית הייתה מיידית וניתנה ע"י צ'רצי'יל בנאום נוסף בפרלמנט שבו אמר: "זו לא הצעה שניתנה בתום לב. אין זה שלום המוצע לנו אלא מלכודת". בשלב זה הבין היטלר כי לא יוכל עוד להימנע מפלישה לבריטניה, אם כי במהלכיו הבאים במסגרת הקרב על בריטניה, ביצע היטלר שורה של פעולות שגויות שסייעו לבריטים לנצח בקרב זה.

מבצע הפינוי מדנקרק "מבצע דינמו", נחשב כאמור ע"י רבים ללא פחות מנס ואלמלא התרחש, ספק רב אם בריטניה הייתה יכולה לשקם את צבאה ולהתמיד בלחימתה בגרמניה הנאצית.

בתמונות: חיילים בריטים מנסים למצוא מחסה בחוף ואחרים צועדים לעבר הים וספינות/סירות החילוץ. התמונה השנייה הינה כרזת הסרט המרשים דנקרק (2017)

 לקריאת פוסטים קודמים בבלוג בנושאי היסטוריה צבאית ואווירית, כנסו ל: https://dy1951.blogspot.com