הפעם על הטייס הישראלי המעוטר ביותר שהפך לאגדה בחייו

 

בימים שעזר ויצמן טיפח בשקדנות את מיתוס "הטובים לטייס" שהוליד בעקבותיו גם את "והטובות לטייסים", האיש החביב הזה גדעון שפורר/שפר, נראה כאנטיתזה לאותם פוסטרים שקראו להתגייס לקורס טייס. לא מראה מצודד שסובב אחריו ראשים היה/יש לו לגדעון שפר, ולא בקיבוצניק צבר יפה בלורית עסקינן, אלא ביליד פולין, שגדל במעברת עתלית וטירת הכרמל, אך עלילותיו ואומץ ליבו', הפכו אותו כאמור לאגדה חיה.

כבוגר בית הספר הטכני של חיל האוויר, גויס שפר לתפקיד טכנאי מטוסים. לאחר זמן מה התקבל לקורס טייס, שלאחריו שירת כטייס סקייהוק (עיט) ואחר כך כטייס פאנטום (קורנס) ובכלל זה במהלך המלחמה הנוראה ההיא מלחמת יום כיפור.

ימים ספורים לאחר תום המלחמה, עבר שפר חוויה כמוה איש לא עבר מעולם. בהיותו אז סרן וקצין הצילום של טייסת 119, ביצע שפר עם מטוס פנטום (קורנס) גיחת צילום מעל תעלת סואץ, גיחה שהייתה די שגרתית באותם ימים, גיחה שבוצעה בגובה רב של כ 60,000 רגל ובמהירות על קולית גבוהה. אפילו אנוכי לאחר שבועות ארוכים של שהיה בבונקר בבסיס שבקרבת התעלה ולאור השקט היחסי שלאחר המלחמה ועצם היות הגיחה שגרתית לכאורה, החלטתי לצאת החוצה להתאוורר מעט ואגב כך, גם לצפות בגיחת הצילום. ראיתי היטב את פס ההתעבות שצייר מטוס הצילום בשמיים הבהירים ומיד אחר כך, הבחנתי בפסי ההתעבות הלבנים והאנכיים שציירו בשמיים טילי הנ"מ שנורו לעבר המטוס (פסים שנוצרו כשהטילים הגיעו לגבהים של מעל 30 אלף רגל לערך). בפועל מסתבר שלעבר מטוסו של שפר שבכיסא האחורי שלו נמצא הנווט עופר צידון, נורו ממארב (אליו קודמו הסוללות בלילה שקדם לירי), כ 11 טילי נ"מ מדגם אס.איי. 2 משופרים. ראוי להזכיר שבגובה רב כל כך, האוויר מאוד דליל ולכן המטוס הופך או נעשה כמעט שקול לעיפרון מבחינת יכולת התמרון שלו, כך שגם ניסיונות תמרון לחמיקה מהטילים שבדרך, אינם מעשיים בתנאים קיצוניים אלו ואכן טילים מס' 3,4,5, גרמו למטוס נזק חמור והשביתו את מערכותיו. המטוס החל מאבד גובה וכשנמצא בגובה 48,000 רגל, פלט שפר את הנווט שכבר נפגע ככל הנראה קודם לכן מרסיס/ים ואת עצמו.

מעולם לא בוצעה ובשום מקום לפני כן, נטישה בגובה מטורף שכזה שבו הטמפרטורה הינה באזור המינוס 56 מעלות, שלא לדבר על המהירות העל קולית (1.8 מאך) שבה נמצא המטוס ואכן ההפלטה בתנאים קיצוניים אלו, גרמה לפריקת/תלישת שתי ידיו של שפר מגופו, ולשברים שונים נוספים. השניים שלבשו חליפות גובה רב (הדומות לאלו של אסטרונאוטים), נפלו נפילה חופשית שנמשכה כחמש דקות, עד שהגיעו לגובה שבו נפתחו אוטומטית (ברומטרית) המצנחים, ואז הם נשארו תלויים תחתם כ 12-15 דקות נוספות, זמן ארוך שאפשר לחיילים המצרים שצפו במחזה, להכין להם קבלת פנים כמיטב המסורת המקומית.

כשהגיע לקרקע היה שפר מחוסר הכרה אך חרף מצבו, הוא הוכה ע"י חיילים מצרים עד שהופיע במקום קצין שעצר מבעדם. הנווט צידון, לא שרד את הנטישה לאחר שככל הנראה רסיסי הטילים חוררו את חליפת הגובה רב שלו עוד בהיותו במטוס ובכך נחרץ למעשה גורלו. ההסבר לכך הוא שבגובה האמור הלחץ הוא כל כך נמוך, עד שנקודת הרתיחה היא בערך טמפרטורת הגוף (כ 37 מעלות) וכך נוזלי הגוף והדם מגיעים לרתיחה והמוות מיידי).

באשר לשפר, גם בשבי "הוענק" לו טיפול מיוחד, אם כי שפר עליו מזלו ותקופת השבי הייתה קצרה, משום שבאותם ימים כבר גובשו וסוכמו כבר התנאים לחילופי השבויים של מלחמת יום הכיפורים.

בכוח רצונו העז ולמרות שנקבעו לו 52 אחוזי נכות, חזר שפר לטוס תחילה במסוקים ואחר כך חזר לטוס במטוסי קרב, ואף הפך למפקדה של טייסת פנטומים (קורנסים). בינואר 82 כחצי שנה לאחר השמדת הכור "אוסירק" בעיראק, יצאו שני מטוסי פנטום לעיראק לבצע גיחת צילום ארוכת טווח מעל "מספר יעדים" בעומק עיראק. במטוס המוביל ישב שפר ובכיסא האחורי הנווט יובל נווה. לקראת גמר משימת הצילום הוזנק לעברם זוג מטוסי מיג 21 ושני מטוסי הפנטום החלו לשחק עימם, עד שניתקו מגע ושבו ארצה. בדיעבד הסתבר שאחד ממטוסי המיג (כמו אחיו שקצרים מסורתית בדלק מאופן בריאתם), לא הצליח לחזור לבסיסו וננטש מחוסר דלק. אם תרצו הרי לכם הפלה נדירה (אם כי בעקיפין) של מטוס קרב ע"י מטוס צילום. על פעולתם זו קיבלו גדעון שפר ושלושת עמיתיו, את צל"ש מפקד חיל האוויר.

לאורך שנות שירותו הארוך, קיבל שפר את אותות מלחמת ששת הימים, ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, לבנון הראשונה, לבנון השנייה ומבצע צוק איתן. שפר המשיך למלא בתפקידי מטה בכירים השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף. לימים התמנה שפר לסגן נשיא חב' אלביט. שפר הינו בוגר לימודי ארץ ישראל בבר אילן ובוגר קורס מנהל בכיר בהרוורד. אלו היו 60 שניות על איש חביב במיוחד, בעל הומור בריא וטייס מן המעלה הראשונה. אגב, כשהעלתי לפני מספר שנים פוסט דומה אודותיו בפייס, הפתיע אותי גדעון שפר כשצלצל אלי, רק כדי לדייק אותי באי אלו נתונים/פרטים שאזכרתי אודותיו בפוסט ההוא.

 

לקריאת פוסטים קודמים בבלוג בנושאי היסטוריה צבאית ואווירית, כנסו ל: https://dy1951.blogspot.com