היסטוריה צבאית ותעופתית עם דודי ירון

בהמשך לסדרת הפוסטים אודות צוללות בולטות במלחמת העולם השנייה, השבוע נעסוק בעלילותיה של הצוללת הגרמנית 47 U בפיקודו של גינתר פרין ובצמד המילים "סקפה פלו", שהיה מוכר לכל קצין ששירת ב    Kriegsmarine קרי, בזרוע הים של גרמניה הנאצית. עבור הגרמנים סימל שם זה חרפה גדולה שבה, לאחר כניעת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, רוכז צי המלחמה הקיסרי הגרמני הכנוע שכלל 74 ספינות, בנמל בריטי גדול ומרכזי מול חופי סקוטלנד ששמו "סקפה פלו". היה זה נמל מרכזי/עיקרי של הצי המלכותי הבריטי . הספינות הגרמניות שכאמור רוכזו בנמל זה, המתינו שם לתוצאות שיחות וורסאי, שם דנו גם בגורלן. ביוני 1919, ניצל הקצין הגרמני הבכיר במקום את ההמתנה לתוצאות שיחות וורסאי ואת העובדה שמרבית הספינות הבריטיות יצאו לים והוא פקד על חייליו להטביע את הספינות הגרמניות בנמל, על מנת שלא יועברו בעתיד לידיים בריטיות. 51 ספינות אכן הוטבעו ובפעולה זו ובניסיון הבריטי למונעה או לצמצמה, מצאו את מותם 9 חיילים, שהיו למעשה גם החללים האחרונים של מלחמה העולם הראשונה. במלחמת העולם השנייה, עדיין בסיס זה היה מרכזי שכן ממנו, התאפשרה גישה...

בהמשך לסדרת הפוסטים אודות צוללות בולטות במלחמת העולם השנייה, השבוע נעסוק בעלילותיה של הצוללת הבריטית " אפהולדר" ובמפקדה רב המעללים דייוויד וונקלין. ראשית דרכו של וונקלין זה הייתה בקולקטה שבהודו בה נולד (1911) למשפחה בעלת רקע צבאי. אביו לחם במלחמת העולם הראשונה ודודו היה קפטן במשחתת. על כן היה זה אך טבעי שכבר בגיל 14, הצטרף דייוויד למכללה הימית של חיל הים המלכותי הבריטי בדארטמות' כקדט. כצוער הוא שירת על אוניית מערכה ולאחריה, שירת גם בסיירת קרב. באוגוסט 1940 לאחר שעבר קורס מפקדי צוללות, קיבל דייוויד וונקלין פיקוד על צוללת חדשה ששמה UPHOLDER ויצא עימה לים התיכון . באותם ימים במרחבי האוקיינוס האטלנטי, הגרמנים היו צדים עם קבוצות הצוללות שלהם שכונו "להקות הזאבים" וזכו עימם להצלחות/ניצחונות רבים. מאידך באגן הים התיכון, המצב היה הפוך. דווקא בים התיכון הצי הבריטי ובעיקר זרוע הצוללות שלו, הם שהיו הציידים שהטילו את חתיתם, על הניצודים, קרי ציי מדינות הציר. פה בדיוק חברו יחדיו הימאי המשובח והאמיץ באופן מיוחד, דייויד וונקלין והצוללת המתקדמת "אפהולדר" מדגם U CLASS ...

הצוללת USS 220 Barb הושקה באפריל 42 ונשלחה כמקובל לשייטת 50, שעסקה באטלנטי באימוני והכשרת ציוותי צוללות. במסגרת זו נשלחה הצוללת גם לים התיכון לסייע לבעלות הברית בחזית צפון אפריקה, אך למזלה הרע בכל חמישה סיורי המלחמה שביצעה, לא להטביע הצוללת אף לא ספינת אויב אחת. ראש המבצעים בצי שהבין כי בים התיכון אין יותר מידי מטרות לצוללות, הורה להעביר את שייטת 50 לאוקיינוס השקט שבו המלחמה צברה באותה עת תאוצה. בסיורה השישי והשביעי שכבר בוצע מנמל פרל הארבור, "הצליחה" הצוללת "בארב" לפגוע בשתי ספינות אויב אך לא הצליחה להטביען. השינוי המתבקש במצבה המוזר למדיי של הצוללת, ארע במאי 44 כשמונה לה מפקד חדש בשם יוג'ין בנט פלקי. פלנקי זה התגלה מייד כטורף על. הבחור היה אמיץ ומקורי באופן מיוחד ומהר מאוד, כבר היה מוכר בצי בשם שדבק בו: "לאקי פלקי." תחת פיקודו של פלקי בוצעו סיורים רבים (ממספר 8 ואילך) ובכל אחד מאלו צברו פלקי וציוותו, עוד ועוד ספינות אויב טבועות ובכלל זה אף נושאת מטוסים אחת. פלקי היה כל כך התקפי בגישתו, עד שכאשר ספינות הצי הקיסרי לא הופיעו להילחם, הוא החליט להביא את ...

    ניפרד עתה (זמנית כמובן) מהתחום האווירי/תעופתי החביב עליי ונחל היום במקבץ של כמה פוסטים שבועיים, העוסקים דווקא בים וספציפית בצוללות. את המקבץ הימי הזה נסיים (בעוד כחודש וחצי) עם סיפורה של הצוללת האיטלקית "שירה" שבאה לתקוף את נמל חיפה ונותרה בקרקעית המפרץ עד עצם היום הזה. מפרוץ מלחמת העולם ועד להצטרפות ארה"ב למלחמה ב 7 לדצמבר 41, ניסה חיל הים הגרמני ה"קריגסמרינה", לחנוק ולהכניע את בריטניה באמצעות סגר ימי. בעיקר נטל זה נשאו "להקות הזאבים" אותן צוללות שפעלו בקבוצות תקיפה במסגרת המערכה באוקיינוס האטלנטי והם אכן הילכו אימים על אוניות הסוחר ואוניות הליווי שלהן שניסו לתספק את האי הבריטי. מפקד הצי הגרמני האדמירל דניץ, פנה להיטלר והביע את ביטחונו שאם הוא יאשר לו להצטייד בכ 300 צוללות, הוא יוכל בוודאות לחנוק את בריטניה ולגרום לה להיכנע. היטלר התמהמה בקבלת בקשתו זו וכך נותר דניץ בתחילת המלחמה רק עם כשישית מכמות הצוללות שביקש, אך גם כך הצליחו צוללות אלו לגרום לנזקים עצומים בעיקר לספינות סוחר/מטען. ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רציל עצמו, כתב לאחר המלחמה בזיכ...