הרמן גרינג – פושע מלחמה, פסיכופט וגדול שודדי האומנות בהיסטוריה

השבוע (ביום חמישי ה 6 לנוב'), יעלה לאקרנים הסרט עטור הכוכבים "נירנברג" כאשר במרכז העלילה עומדת דמותו הכל כך מורכבת ומתוסבכת של האיש הנקלה הזה הרמן גרינג. בניגוד לתפקידו הצבאי כמפקד הלופטוואפה (ח"א הגרמני), גרינג היה מעורב בעוד לא מעט תחומים ופעילויות ובהם גם כאלו שעסקו בגורל יהדות גרמניה תחילה ואחר כך יהדות אירופה. בין היתר היה גרינג אחראי על שוד הרכוש היהודי ואחראי על מימוש המדיניות של אדולף איכמן לגרוש היהודים. לאחר ועידת "ואנזה" (בינואר 42), היה זה גרינג שחתם על הצווים שהועברו לארכי פושע ריינהרד היידריך שעמד בראש המשרד לביטחון הרייך (שכלל גם את הגסטפו), ובצווים אלו הונחה היידריך לבצע את כל ההכנות ולהיכנס מייד אחר כך לביצוע תוכנית "הפתרון הסופי" ליהודים. 

את תחילת דרכו הצבאית עשה הרמן גרינג דווקא כקצין חי"ר שהוסב בשנת 1915 לטייס ומהר מאוד, הפך לטייס מעולה שבמהלך מלחמת העולם הראשונה, הפיל לא פחות מ 22 מטוסי אויב. בכך הפך גרינג לאגדה ואף הוענק לו עיטור הגבורה הגבוה ביותר בצבא גרמניה, עיטור "המקס הכחול" (או בשמו הרישמי: "פור לה מריט"), עיטור אותו ענד בגאווה דרך קבע סביב צווארו.

קיים סיפור הנתמך ע" עדויות/זיכרונות של מספר טייסים ששירתו עימו ושממנו ניתן ללמוד עד כמה היה גרינג טיפוס גאוותן שראה עצמו כמעיין אביר אווירי. בנובמבר 1918 נכנעה גרמניה (הקיסרות הגרמנית) ובהסכם שנחתם עם בעלות הברית, התחייבו הגרמנים למסור את המטוסים שברשותם ובשלמותם לבעלות הברית. את גרינג שהיה אז מפקד טייסת, זה לא ממש עניין ולגישתו גם לא ממש חייב. הוא אסף את טייסיו ופקד עליהם להמריא איתו ולהנחית את המטוסים תוך ביצוע נחיתות קשות במיוחד, שיגרמו למטוסים לנזקים ולאי כשירות. על פי כמה עדויות מטוסים אחרים/נוספים חובלו והוצתו על הקרקע על ידו אישית.

בשנת 23 השתתף גרינג בניסיון ההפיכה של היטלר שכשל, אירוע שנודע בשם "הפוטצ' של מרתף הבירה." במהלך דיכוי ניסיון ההפיכה, גרינג נורה ברגלו אך ניצל ממאסר כשברח לאוסטריה בה חיי כמעט כהומלס ושם ובשל פציעתו, התמכר לסמים (כנראה למורפיום). בשנת 27 במסגרת החנינה הכללית שניתנה בזמנו ושבה שוחרר מהכלא גם היטלר, גרינג חזר לגרמניה. בשנת 28 נבחר לרייכסטאג כנציג המפלגה הנאצית ובשנת 32 כבר נבחר ליושב ראש הרייכסטאג וכך ובתוך שנה כבר נסללה דרכו של היטלר לשלטון.

גרינג כיהן כשר הפנים של פרוסיה (צפון גרמניה דה היום) ואחר כך כראש ממשלתה. באותה עת הוא הקים את הגסטפו ולדעת מומחים, היה לו חלק גם בשרפת הרייכסטאג בשנת 33, אירוע קונספרטיבי שיועד מראש להיות מנוצל ע"י המפלגה הנאצית הן לחיזוק מעמדו של היטלר מחד ולהחליש ואף לחסל מאידך את רפובליקת ויימר. שנה אחר כך סייע גרינג להיטלר לבצע את הטיהור המדמם במפלגתם שלהם, טיהור שנודע בשם "ליל הסכינים הארוכות". על נאמנותו חסרת הפשרות להיטלר, גמל לו זה האחרון ביד רחבה ובשנת 35 מונה גרינג למפקד הלופטוואפה, שהפך בהנהגתו לכח אדיר ומטיל אימה. על כתפיו הונחו אז דרגות גנרל פילדמרשל של ח"א.

כשפרצה המלחמה, הפך חיל האוויר/הלופטוואפה הגרמני לכח חזק במיוחד ולמוציא לפועל העיקרי של תורת הבליץ-קריג (מלחמת הבזק) ומדינות אירופה אכן נכנעו לצבא גרמניה בזו אחר זו. בשל הצלחותיו אלו, הניח היטלר על חזהו של גרינג את אות צלב הגבורה. דווקא בקרב על בריטניה התגלתה לראשונה מגבלת כוחו של הלופטוואפה שלא יכול היה לעוז הרוח שגילו הטייסי הקרב הבריטיים. למרות זאת מעמדו של גרינג היה עדיין איתן ובשנת 41 הכריז עליו היטלר כיורשו והוענקה לו דרגה צבאית עליונה בשם "רייכסמרשל" דרגה שהומצאה אך רק עבורו.

בפרוץ "מבצע ברברוסה" בחזית המזרחית, הכה הלופטוואפה את חיל האוויר של ברה"מ מכה ניצחת. אולם ככל שנמשכה והתארכה הלחימה בחזית המזרחית, החלו המערכה באוויר להתאזן הגם שהחורף הרוסי, הקשה מאוד על קיום פעילות אווירית אפקטיבית. ככל שחלף הזמן היוצרות אף החלו להתהפך, זאת בעיקר בשל יצור מטוסים מוגבר בעורף בברה"מ, בשל קבלת אלפי מטוסים מארה"ב ובריטניה במסגרת התכנית "החכר השאל" וכן בשל צבירת ניסיון לחימה שלא היה קודם לכן לטייסיי הצבא האדום. לשיאם מבחינת האכזבה מהלופטוואפה, הגיעו הדברים עם כיתורה של הארמייה השישית הגרמנית בסטלינגרד. גרינג נתן את מילתו הן להיטלר והן לגנרל פאולוס מפקד הארמיה, שיוכל עם מטוסיו לתספק ולהחזיק בחיים את הארמייה המכותרת על 300,000 אנשיה, אך בפועל מטוסיו של גרינג כשלו במשימה וכך, נטבחו מרבית אנשי הארמיה וכשליש מהם על מפקדם, נכנעו והלכו לשבי ממושך. מפלת ענק זו, השפיעה מאוד הן על המשך המלחמה בחזית המזרח והן על תוצאת המלחמה בכלל.

לאורך כל המלחמה, עסק גרינג בבזיזת אוצרות אומנות בכל רחבי אירופה, כאשר אלו נבזזו הן ממוזיאונים שונים והן ממשפחות יהודיות עמידות. רבות מיצירות אומנות אלו, מצאו את מקומן בארמון הגדול והמפואר שבו התגורר גרינג, ארמון לו קרא "קרינהאל"  ע"ש אישתו הראשונה ממוצא שבדי שנפטרה בגיל צעיר. כנהנתן מוחצן ומטורף למדיי, גרינג גידל בארמונו חיות טרף כנמרים אריות ודובים. את ארמונו הקיף יער עצום בשטחו שהיה למעשה שמורת צייד ענקית ופרטית, בה נהג לבלות עם אורחיו ונשקיו. גרינג אהב להתפאר ב"עושרו" ונהג להציגו בכל הזדמנות בפני אורחיו הרבים ובהם ראשי מדינות וקצינים בכירים. לקראת סוף המלחמה כשקרבו כוחות ברית המועצות לברלין, גרינג הורה לאנשיו להרוס את הארמון (שנמצא כ 60 ק"מ מצפון מזרח לברלין), זאת על מנת שדבר לא יפול בידי הרוסים.

כשבוע לאחר שחיילי הצבא האדום נכנסו לראשונה בשערי ברלין וכשהיטלר היה נצור בבונקר שלו בעיר, האמביציות הלא מציאותיות של גרינג המשיכו להעסיקו וכמס' 2 רשמי של היטלר, הוא שלח לו מברק. במברק כתב גרינג שאם עד הלילה הוא לא יקבל תשובה מהיטלר, אזי הוא יכריז על עצמו כמחליפו של היטלר. ההנחה המקובלת היא שגרינג רצה להגיע להסדר הפסקת אש עם מדינות בעלות הברית ולשכנעם שילחמו יחדיו איתו באויב האמיתי שלהם, קרי ברה"מ.

כשהיטלר קיבל את המברק הוא התפוצץ מכעס והגדיר את גרינג כבוגד. הוא פיטר את גרינג מכל תפקידיו ואף מהמפלגה והכריז על האדמירל קרל דניץ כיורשו. בנוסף שלח היטלר אנשי אס.אס. שעצרו את גרינג. בתוך יממה בלבד היטלר התאבד והאדמירל קרל דניץ, אכן הקים ממשלת מעבר בגרמניה, שניהלה שיחות כניעה עם המדינות שלחמו בה. אגב, מאחר וטקס הכניעה נערך בפריז, דרש סטלין לערוך טקס נוסף בגרמניה ובנוכחות בכירי קציניו וכך אכן היה.

גריג נתפס באוסטריה והיה למעשה הפונקציה הנאצית הבכירה ביותר שנתפסה בחיים והועמדה לדין. למשפט נירנברג לא אכנס כאן, על מנת שלא לפגום מהנאתכם מצפייה בסרט הכנראה משובח הזה.

בתמונות: פעמיים גרינג. פעם וכמעט כרגיל לצידו של הפירר, ובתמונה השנייה  מתוך כרזת הסרט, בה השחקן ראסל קרו משחק את גרינג.