שני המטוסים הסובייטים היחידים, שהיו מסוגלים לתת פייט לגרמנים

 

השבוע נחזור יחד ל"חולשה" מוכרת וותיקה, קרי לתחום התעופה הצבאית בתקופת מלחמת העולם השנייה והפעם, נתמקד בחזית המזרחית. בכל אופן השתדלתי מאוד שלא להגזים בנושאים/נתונים טכניים ו/או מקצועיים, כדי שהפוסט יהיה נהיר ושווה לכל נפש.

כשהחלה הפלישה הגרמנית לברה"מ במבצע "ברברוסה", היה חיל האוויר של ברה"מ הגדול בעולם ומספר מטוסיו היה בערך פי שלוש, ממספר המטוסים שעמדו לרשות הגרמנים. חרף זאת רובם המוחלט של המטוסים הסובייטים (כ 90% מהם), היו מיושנים, בעלי ביצועים כשל המטוסים שנטלו חלק במלחמת העולם הראשונה ובחלקם אף נראו כמותם (כגון מטוסי ה"פוליקרפוב" שהיוו את עמוד השירה של ח"א הסובייטי). גם הטייסים בברה"מ הוכשרו בחיפזון וברשלנות. רק לשם המחשה, כמות שעות הטיסה בקורסי הטייס בברה"מ, קוצצו פעם אחר פעם וזאת שבע פעמים ברציפות, זאת בכדי להכשיר ובמהירות עוד ועוד טייסים שרמתם כתוצאה מכך, הייתה כמובן נמוכה ביותר. הטייס הרוסי הממוצע היה לחלוטין חסר ניסיון מבצעי ו/או ניסיון לחימה, להוציא ניסיון קצר שצברו ב"מלחמת החורף" הכושלת של ברה"מ מול פינלנד הקטנה והאמיצה. גם דרגי הפיקוד הגבוה בחיל האוויר, דוללו/נפגעו מהותית בגלי הטיהורים שביצע סטלין וקצינים רבים בחיל האוויר, נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה.

חרף הנחיתות המספרית הגרמנית בסד"כ המטוסים, הלוופוטוואפה הגרמני נהנה מיתרון איכותי ברור הן באיכות המטוסים והן באיכות ובניסיון המבצעי של טייסיו. ניסיון זה נרכש עוד במלחמת האזרחים בספרד ואחר כך בכיבוש מרכז ומערב אירופה והקרב על בריטניה. יתרון גרמני זה אכן בא לידי ביטוי באופן קיצוני ומהיר כבר בתחילת המלחמה, כאשר בתוך שלושת השבועות הראשונים למבצע, איבדה ברה"מ לא פחות מ 6,857 מטוסים בעוד שהגרמנים איבדו 179 מטוסים בלבד. בתוך פרק זמן קצר נוסף, חיל האוויר של ברה"מ (זה שהיה כאמור הגדול בעולם), חדל למעשה מלהוות כוח אפקטיבי לאחר שמרבית ממטוסיו הושמדו.

בתוך החושך הסובייטי הטוטאלי הזה בכל האמור ללוחמת אוויר, אני מבקש בכל זאת לציין שני דגמי מטוסים שביצועיהם היו טובים ושבפרוץ המלחמה, הם נמצאו למעשה בתחילת חייהם/דרכם ולכן, גם נמצאו/שירתו בחיל האוויר הסובייטי במספרים קטנים. ככל שחלף הזמן, הצליחו מפעלי המטוסים שהועתקו מחשש להפצצתם לעורף לאזור הרי אורל, להעמיד/לייצר כמויות גדולות ממטוסים אלו והם שהביאו למהפך שהתחולל אחר כך בחזית המזרחית כולה, זאת לצד ו/או בנוסף לאספקת מטוסים מתקדמים לברה"מ ע"י בריטניה וארה"ב במסגרת הסכמי "החכר השאל". להלן מיידע בסיסי/כללי אודות צמד המטוסים המדובר:

יאק 1, המטוס הקרב שניתן אולי לכנותו בהומור: ספיטפיירסקי

היה זה המטוס הראשון שהוציא תחת ידיו "משרד התכנון יקולייב" ודי במבט מהיר כדי להבחין שהיה בו מעין ניסיון סובייטי פחות או יותר, לשכפל או לפחות לאמץ מרכיבים רבים ממטוס הספיטפייר הבריטי, גיבור הקרב על בריטניה. המטוס נכנס לשירות רק חצי שנה לפני פרוץ המתקפה הגרמנית על ברה"מ ואכן היה זה מטוס הקרב היחידי בברה"מ, שהיה מסוגל להתמודד ולתת פייט למסרשמיט 109 הגרמני (כפי שהספיטפייר ידע לעשות), אם כי כאמור בפרוץ המלחמה עמדו לרשות ברה"מ מטוסי יאק 1 מעטים.

המטוס היה נוח מאוד להטסה והיה למעשה המטוס הראשון שהתותחים שלו לא מוקמו בכנפיים, אלא בגופו וירו דרך להבי המדחף ולכן היו תותחים אלו גם מדויקים יותר. המטוס נבנה משילוב של צינורות פלדה, עץ ובד, כך שהיה קל ליצרו ובלוחות זמנים קצרים במיוחד, אך בניית המטוס בסטנדרט או ברמה הרוסית האופיינית, גרמה לבעיות קשות הן בתחזוקה והן בתפעולו. למשל, חלקים במטוס שנבנו מעץ, צופו במשטחי פח שלא הודקו כהלכה אחד לשני וכך, חדרו דרכם לגוף המטוס, מי גשמים ושלגים שגרמו לתקלות בחלק ממערכותיו. אפילו חופת תא הטייס הייתה לעיתים נתקעת במסילה שלה ובקרב אוויר כשהמטוס היה נפגע והטייס רצה לנטוש, זה הפך לקריטי ואף גבה לא אחת את חיי הטייסים שלא הצליחו לצנוח מהמטוס הפגוע בשל החופה "הסרבנית." לכן חלק מהטייסים העדיפו להמריא מראש לקרבות האוויר כשהחופה כבר פתוחה (מוסטת לאחור) על כל המשתמע מכך (הפרעות של רעש, רוח וכד).

·       חרף כל האמור לעיל, מטוס היאק 1 היה כאמור מטוס קרב בהחלט טוב, בעל ביצועים דומים למדיי לספיטפייר הבריטי המשובח ואפילו "ירש" ממנו את בעיית הטווח/קוצר הדלק. המטוס הצטיין בעיקר בכושר תמרון אופקי כגון בפניות הדוקות זאת, בגבהים נמוכים ובינוניים וכך הצליח המטוס  להתמודד בהצלחה עם הטובים שבמטוסי הלופטוואפה ובהם כמובן מטוסי המסרשמיט109 . ככל שהתארכה המלחמה, הצליחו הסובייטים לייצר כמויות גדולות מאוד של מטוסים מדגם זה וכך והודות לנתוניו הטובים, הפך היאק 1 למטוס הקרב העיקרי/המוביל של ברה"מ במלחמה. באשר לרמת הכשרתם של הטייסים הסובייטים, במקרים רבים הללו חיפו לא אחת באומץ ליבם, על חוסר ניסיונם המבצעי, אם כי זה הלך ונרכש עם התמשכות הקרבות.

·        אגב, הטייסת היהודייה המעולה לידייה ליטבק, שעוטרה אף בעיטור הגבוהה ביותר בברה"מ גיבור/ת ברה"מ, כיכבה במלחמה כשהטיסה מטוס יאק 1 ולזכותה נזקפו 12 הפלות של מטוסים גרמניים. גם את מותה מצאה לידייה כשמטוס היאק 1 שהטיסה, נקלע למארב מתוכנן מראש (ראו פוסט נפרד אודותיה בבלוג שלי: "היסטוריה צבאית ותעופתית עם דודי ירון").

איליושין 2 -"שטורמבייק", המטוס שהוגדר כחשוב ביותר בהיסטוריה של לוחמת היבשה המודרנית.

ה"שטורמביק" הוא המטוס השני שעליו נתעכב ולמעשה הצלחתו הפנומנאלית בלחימה, הפכה אותו לנערץ על הכל ואכן יוצרו ממנו כמויות עצומות, אם כי יצורו החל בסמוך מאוד לפרוץ המלחמה ולכן כשזו החלה, נמצאו רק 249 מטוסי "שטורמביק" בכל חיל האוויר הענק של ברה"מ. להבדיל ממטוס הקרב יאק 1, ה"שטורמביק" היה מטוס תקיפה לגובה נמוך ובתחום זה הוא היה מוצלח באופן יוצא מן הכלל. המטוס היה משוריין בלוחות פלדה במשקל של 700 ק"ג. שריון זה שהיווה כ 15% ממשקלו הכולל של המטוס, העניק מיגון בעיקר על על תא הטייס, המנוע ומיכלי הדלק.

טייסים גרמניים דיווחו לא אחת שכשהם ירו על ה"שטורמביק", הם הבחינו מעת לעת שהפגזים היו מחליקים או ניתזים מהשריון של המטוס החוצה. מאחר והמטוס טס בגובה נמוך והיה יחסית איטי, הוא ספג בתחילת פעילותו לא מעט אבדות ולכן, הוחלט להוסיף למטוס מקלען שישב גב אל גב לטייס וכך ניתנה למטוס הגנה מפני מטוסי יירוט/קרב. למטוס היה תפקיד מכריע בלחימה. הוא פעל ביום ובלילה והיה גם המטוס היחיד שנשא רקטות כבדות שהיו מסוגלות לחדור את השריון העבה של הטנקים הגרמנים החדשים כגון הפנתר והטייגר 1. היו אף מיקרים (אם כי לא רבים) שמטוס תקיפה זה, הצליח להפיל מטוסי קרב גרמניים מדגם מסרשמיט 109.

המטוס הפך מהר מאוד לאגדה ולנערץ על הכל ובכל רחבי ברה"מ והוא הוגדר "המטוס החשוב ביותר בהיסטוריה של לוחמת היבשה המודרנית." הטייסים קראו לו בחיבה "אליושה." החיילים הסובייטים קראו לו בהערצה " הטנק המעופף." אפילו סטלין האיש הנורא הזה שכבר הספיק להוציא להורג גם מתכנן מטוסים שאב הטיפוס שתכנן התרסק, אפילו הוא התאהב במטוס ושלח לסרגי ולדימירוביץ איליושין עצמו, מברק שבו כתב או התפייט כך: "מטוסים אלו חיוניים לצבא האדום כמו אוויר ולחם."

סיפור ההצלחה האדיר של האיליושין 2 ה"שטורמביק", הפך את המטוס גם לשיאן עולמי משום שיוצרו ממנו מעל 36,000 יחידות וכך קיבל המטוס את התואר: "המטוס הצבאי הנפוץ בעולם EVER." באם נדלג כמה עשרות שנים קדימה, אזי מטוס זה מזכיר לי מבחינת קונספציה הגדרה וייעוד, כמו גם בשריונו/מיגונו ובשרידותו הגבוהה, את מטוס הפיירצ'יילד רפבליק A-10 האמריקאי, מטוס תקיפה וסיוע קרוב שנכנס לשירות בשנת 1977 ונמצא בשירות עד היום.

בתמונות: זוג מטוסי יאק 1. בתמונה השנייה האיליושין 2 ה"שטורמביק" וניתן להבחין בו במקלע המזדקר מאחורי תא הטייס.