גאווה ישראלית
כמידי שבוע עוד סיפור עבר והפעם, על אירוע שגרם לי לנפח את החזה מגאווה (קישורים: חימוש מונחה, פינגווין, מאבריק, מלחמת יום כיפור)
"במהלך מלחמת יום כיפור נשלחתי ע"י חב' רייתאון בבהילות ברכבת האווירית לישראל כשבמטוס טילי מאבריק מתוצרתנו, טילים שלא סופקו קודם לכן מעולם לחיל האוויר הישראלי. נחתנו בחושך בש"ת לוד ונסענו חצי לילה בשיירה צבאית מאובטחת לשדה תעופה צבאי שלכם בצפון (רמת דוד). מיד בהגיענו אספנו את צוותי האוויר והקרקע והתחלנו ללמדם אודות הטיל, נתוניו, ביצועיו, פרופיליי השיגור שלו ועוד. בבוקר יום המחרת כבר יצאו מטוסי קורנס (פנטום) שלכם להתנסות ראשונית בתקיפה עם טילי מאבריק. זה בפרוש מדע בדיוני, אין דבר כזה בעולם, אתם היחידים בעולם שמסוגלים לזה. בחייל האוויר האמריקאי זה היה מצריך לפחות כמה חודשי לימוד, טיסות אימון ומה לא עד שהטיל היה הופך למבצעי. יותר מכך, חודשים בודדים לאחר המלחמה, כבר קיבלנו מכם פידבקים והערות, איך כדאי לשנות ולשפר את פרופילי התקיפה ולעשותם אפקטיביים יותר. זה מטורף, זה בלתי נתפס, אני מעריץ אתכם."
אני מתבונן באיש שמולי ומבחין שהגוי החביב הזה דומע מהתרגשות, ממש כך. חייכתי לעברו, טפחתי קלות על כתפו ופלטתי איזה דבר שטות על כך שאין לנו בשל מצבנו פריבילגיה לנהוג אחרת, כי הדבר בנפשנו וכו וכו'
נ.ב.
כשפרסמתי פוסט זה לראשונה לפני מספר שנים, פניתי בסופו לזאביק רז (מי שהוביל ב 81 את השמינייה שתקפה על הכור אוסיראק בעיראק) ושאלתי אותו כטייס קורנס "צפוני" במלחמת יום כיפור, האם הוא יכול לאמת את סיפורו של הגוי החביב הזה וזאביק אכן הרים ומייד את הכפפה ולהלן ציטוט תשובתו:
Zeev Raz:
אני אישית קלטתי את הטיל בטייסת שקיבלה את ה"פינגווין" ושיגרתי את הטיל הראשון על מוצב החרמון שלנו הכבוש ע"י הסורים, ובהמשך על שריון מצרי בסיני (ארמיה )
בתמונה: טילי מאבריק/פינגווין
Comments
Post a Comment