על תותחים גרמניים מפלצתיים ואחד כזה שסאדם חוסיין יעד לנו

השבוע ניפרד (זמנית כמובן) מתחום התעופה ונעסוק בברזל, הרבה ברזל, קרי בתותחי על שכיכבו במלחמת העולם. הגרמנים פיתחו למעשה כמה סוגים של תותחי על כאשר התותח הכבד והגדול ביותר (המבצעי) שיוצר אי פעם בגלובוס שלנו, נקרא "שוורר גוסטב". בשל גודלו ומשקלו, לא פחות מ 1,350 טון!!!, התותח היה יכול לנוע אך ורק על גבי מסילת ברזל ייחודיות ורחבה מאוד שהונחה אך רק עבורו. ייעודו המקורי של התותח היה לרסק את ביצורי קו מז'ינו הצרפתי. לתותח ממנו יוצרו שניים בלבד במפעלי חב' "קרופ", היה קנה באורך 32.5 מטרים וקוטר הקנה היה לא פחות מ 800 מ"מ ( 31.5 אינצ' ). כל פגז ששיגר תותח זה (בקצב של פגז אחד לכל 35-40 דקות) שקל כ 7 טון!!! רק לשם השוואה ומהתחום האווירי הקרוב אליי, זה בערך שווה ערך לכושר נשיאת החימוש המקסימאלי שהיה למטוס פנטום אחד.

לתפעולו השוטף של התותח כשהוא כבר היה מוצב בעמדת הירי שלו, היה צורך בצוות בן 250 איש. לצורך ניודו/העברתו, היה צורך לפרקו לחלקים ולהרכיבו מחדש בעמדתו החדשה. במלאכה זו של פרוק הובלת והרכבת התותח, עסקו לא פחות מכ 3,000 איש! כיבוש צרפת הקדים את מוכנותו המבצעית של התותח ולכן הוא הוצב בחזית המזרחית (במסגרת מבצע ברברוסה), שם גם הספיק לירות מספר פגזים מצומצם במהלך הקרב והמצור על סבסטופול ואחר כך, הועבר התותח ללנינגרד. לקראת סוף המלחמה התותח הושמד ע"י הגרמנים עצמם מחשש שייפול בשלמותו בידי הצבא האדום.

אז אם ה"גוסטב" נועד רק להכניס אותנו לפוסט זה העוסק בתותחי על, נעבור עתה לעוד תותח מטורף לחלוטין ששמו היה V3 והוא כונה ע"י הגרמנים כ"נשק הנקמה", בדיוק כפי שהוגדר לפניו טיל השיוט הראשון מאז ומעולם ה V1 . לתותח זה היה דווקא קוטר קנה נורמאלי, כלומר 150 מ"מ בלבד, אבל כל שאר נתוניו היו דמיוניים ואפיינו היטב את גאוניותם של מהנדסי הרייך השלישי. התותח האימתני נועד לשלח את פגזיו משטח צרפת הכבושה אל לב לונדון, מרחק 165 ק"מ. התותח היה בעל קנה מפלצתי באורך 127 מטרים. מאחר וקנה התותח בלבד שקל כ 1,500 טון, לא ניתן היה לזקוף אותו בעת ירי ולכן הוא הונח על דופן קרקע משופעת שנבנתה בדיוק בזווית שאמורה הייתה לאפשר הגעה ופגיעה בלונדון. כדי להאיץ את מהירות הפגז בתוך הקנה, ניבנו לאורך הקנה עשרות הסתעפויות שיצרו מעיין איקסים (ראו בתמונה בלוט), ובכל איקס כזה התרחש פיצוץ מישנה נוסף שנועד להאצת מעוף הפגז וזאת בדיוק/תזמון של אלפיות השנייה על פי קצב התקדמות/מעוף הפגז בתוך הקנה. התופעה הנ"ל הינה בפרוש בלתי נתפסת, משום שהרי מדובר  בתקופה של טרום המחשבים.

לתותחים אלו נבנו בשטח צרפת בונקרים תת קרקעיים אדירים שעומקם היה 130 מטרים כאשר בשל גודלו ומשקלו של קנה התותח, התוכנית הייתה להציב בכל בונקר כזה כמה קני תותחים שיוכוונו מראש ליעדים מוגדרים. בנות הברית שגילו את הפעילות החריגה שבבניית התותחים ובעיקר הבונקרים האימתניים שלהם, ביצעו לא פחות מ 18 גלי תקיפות אוויריות מסיביות על האתרים, תקיפות שבהם נטלו חלק במצטבר, אלפי מפציצים של בנות הברית. מאחר והתוצאות היו חלקיות ולא ברורות, החליטו בשלב מסוים הבריטים להטיל במקום פצצות אדירות במשקל 5 טון שפותחו למשימות אחרות וכונו בשל האפקט שיצרו, פצצות רעידת האדמה. לאחר כיבוש השטח ע"י בנות הברית, הסתבר שרק פצצות אלו אכן הצליחו לחדור את הבונקרים. באחת מתקיפות אוויריות אלו נהרג הטייס ג'וזף קנדי, אחיו הבכור של מי שהיה לימים נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי. מטוסו שהיה עמוס בחומרי נפץ, התפוצץ באוויר בשל תקלה בטרם עת.

השליטה המוחלטת של מטוסי בעלות הברית באוויר והתקיפות המסיביות, כמו גם אי עמידה בזמני האספקה מצד יצרנית התותח קונצרן קרופ ואחר כך כמובן פלישת בנות הברית לצרפת, עצרו את הפרויקט באיבו. למעשה הושלמה בנייתם רק של שני תותחים מוקטנים מאלו שתוכננו והם הועברו לאדמת גרמניה. אחד התותחים התפוצץ במהלך ניסויי ירי והתותח השני השתתף בקרב ההתקפה הגדול האחרון של הגרמנים בארדנים, קרב שבמהלכו הספיק התותח לירות 183 פגזים.

נישאר עתה בתחום תותחי העל האימתניים, אך נקפוץ קדימה בזמן וכך נגיע גם אלינו. ג'רלד בול היה מדען קנדי בעל שם עולמי בתחום הארטילריה. הוא ניסה לבנות תותחי על  שבאמצעותם ניתן יהיה לשגר לוויינים לחלל, ממש על פי חזונו של ז'ול וורן. לפרויקט היומרני הזה הצטרפה גם ארה"ב אך למרות כמה הישגים מרשימים בניסויים מוקדמים, החליטו הקנדים לפרק את השותפות עם ארה"ב בשל מעורבותם במלחמת ווייטנאם. כך ג'רלד בול נותר מתוסכל עד שפגש בנשיא עיראק סאדם חוסיין. זה האחרון שאף בכל מאודו במחצית השנייה של שנות ה 80, לבנות תותח על עצום שפגזיו יגיעו עד ערי ישראל (לפרויקט ניתן השם "בבל").

ג'רלד בול מכר לסדאם חוסיין שהיה שקוע במלחמה עם איראן, תותחי שדה מעולים מדגם GC-45 פרי פיתוחו, תותחים שנחשבו בזמנו לטובים מסוגם בעולם. הצלחת תותחים אלו בשדה הקרב, הרשימו מאוד את הנשיא העיראקי, שהחליט למסור לידיו של ג'רלד בול את ביצוע חלומו הגדול פרויקט "בבל". כך החל ג'רלד בול לבנות בעיראק תותח על אימתני שיוכל להפגיז מעיראק את תל אביב (טווח של מעל 1,000 ק"מ). התותח אמור היה להיות בעל קנה באורך 156 מטר וקוטר של 1,000מ"מ!!! בשל משקלו העצום של קנה התותח, הוא היה אמור לשכב באופן קבע על שיפוע עפר/בטון (ראו בתמונה הרצ"ב) ובזווית הנכונה שתביא את פגזיו לתל אביב. אב טיפוס מוקטן, בערך כשליש מגודלו של התותח המתוכנן, הושלם וביצועי הירי שלו היו מרשימים. כל אותו הזמן סיפקו מדינות אירופה ובראשן סקוטלנד, כביכול "צינורות נפט" שיוצרו למעשה ממתכות מיוחדות ושמהם היה בול אמור להרכיב את קנה התותח העצום.

בישראל עורר הפרויקט דאגה רבה ועל כן היו אלה (בסבירות גבוהה) אנשי המוסד שהזהירו את ג'ראלד בול, שיחדול ממעשיו בעיראק. באחת הפעמים ערכו בביתו שבבריסל ביקור "רועש", אך מאחר והאיש התעלם מהאזהרות הללו, במרץ 1990 חוסל ג'רלד בול ע"י מתנקשים מיומנים, בעת ששהה בבריסל ובכך הקיץ הקץ גם על פרויקט "בבל" בעיראק. (קישורים: ג'ראלד בול, תותח על, סאדם חוסיין ).

 בתמונות:

-       תותח הגוסטב המפלצתי המוצב על מסילה וצופה בו מפלצת בשר ודם (היטלר שני מימין).

-       בתמונה השנייה: תותח ה 3 V על ההסתעפויות הרבות שבו שיועדו לפיצוצי המשנה.

-       בתמונה השלישית אתר התותח העיראקי, כפי שנזנח לאחר חיסולו של ג'רלד בול.