אסון הצוללת קורסק

 הפעם לא בתעופה עסקינן, אלא נצלול דווקא למעמקי הים ולאסון הצוללת קורסק (קישורים: צוללת גרעינית, רוסיה, אסון)

אסון הצוללת "קורסק" היה אסון ימי משמעותי, אך למרבה המזל נמנע אסון כבד הרבה יותר. להלן סיפור המעשה שאף הונצח לפני כשש שנים בסרט: גיבורים במעמקים

הצוללת "קורסק" 141 K השתייכה לסדרה "אוסקר 2 " (כינוי נאטו), שנחשבה לסדרת צוללת תקיפה גדולות ומוצלחות במיוחד. אורכה היה יותר מכפול מאורכו של מטוס ג'מבו 747, והיא הכילה שני כורים גרעיניים ונשאה עימה 24 טילי שיוט גרעיניים.

ביום ה 12 לאוגוסט 2000, נטלה הצוללת בפיקודו של גיבור ברית המועצות קפטן גנאדי ליאצ'ין, חלק בתרגיל ימי ענק שנערך צפונית לחצי האי קולה. כמו צוללות נוספות שהשתתפו בתרגיל, עמדה הצוללת לשגר טורפדו ובעת ניסיון השיגור כשתא הטורפדו החיצוני עדיין היה סגור, התפוצץ הטורפדו בתוך צינור השיגור שלו בשל דליפת הדלק הנוזלי של מנועו (לסיבה ולכשלים שגרמו לכך אחזור אחר כך). מאחר ופתח היציאה היה כאמור עדיין סגור, אזיי הדף הפיצוץ פנה פנימה והפיל חללים בקרב צוות הצוללת והרס מספר מחלקות/מקטעים ובכלל זה את חדר הבקרה ומרכז הקשר של הצוללת ובכך אבד עימה הקשר לצמיתות.

בצוללות קיים מצוף חרום אשר בעת מצוקה משתחרר מממנה אוטומטית ועולה לגובה פני הים כדי לשדר/להצביע על מיקומה. בצוללת "קורסק" ו/או בח"י הרוסי בכלל, היה כנראה מישהו שחשש שמצוף זה ישתחרר מעצמו בעת פעילות מבצעית ולאו דווקא במקרה חרום ובכך יחשוף את מיקומה, ולכן היה גם מי ש"דאג" לרתך את חיבורי המצוף וכך לאחר הפיצוץ כשהצוללת הפגועה החלה עושה דרכה אל קרקעית הים, צלל עימה המצוף גם כן. שתי דקות לאחר הפיצוץ הראשון, הטמפרטורה באזור הפגוע הגיע לכ 400 מעלות, דבר שגרם לפיצוץ אדיר של חומרי הנפץ שהיו בצוללת וחלקה הקדמי ניקרע ממקומו.

עוצמת הפיצוץ הייתה כה עזה, עד שהתחנות הסיסמולוגיות לאיתור רעידות אדמה, זיהו את הפיצוץ. לאחר פיצוץ זה נותרו בחיים 23 אנשי צוות בלבד מתוך 118 אנשי צוות שיצאו עמה להפלגה זו. למרבה המזל הכור הגרעיני שהניע את הצוללת כובה או ע"י מערכת אוטומטית או ע"י הניצולים, ובכך נמנעה קטסטרופה אקולוגית גדולת ממדים. מאידך כיבוי הכור הותיר את הניצולים במקטע האחורי שבודד/נסגר על ידם, ללא חשמל וללא יכולת לייצור חמצן, כך שגורלם נחרץ למוות איטי ואכזרי. את שעבר עליהם בשעותיהם האחרונות, למדו לאחר כשנה מפתקים שהושארו על ידם ונמצאו בצוללת.

הרוסים כדרכם שמרו על עמימות תקשורתית וגימדו את האירוע, אך החישו למקום ציוותי חילוץ ודחו הצעות עזרה שהופנו אליהם ממדינות מערביות. ניסיונות הרוסים להגיע את פתח החילוץ האחורי בצוללת כשלו מספר פעמים בעיקר בשל הציוד המיושן שבו עשו שימוש. בפעם הראשונה מאז נפילת ברה"מ (וכמובן שאף לפני כן) העזו בני המשפחה של צוות הצוללת, לצאת חוצץ ובפרהסיה כנגד השלטונות והתנהלותם, ותבעו מהם לפעול ביתר נחרצות ומהירות. למחאתם זו הייתה השפעה מהותית על פוטין שסיים אז את שנתו הראשונה בשלטון. הרוסים בלעו את שארית כבודם האבוד והסכימו בלחץ המשפחות להצעות הסיוע של נורווגיה ובריטניה. אלו הצליחו להגיע לאזור האסון שבוע לאחר האירוע (וגם אז הרוסים עיכבו אותם בטיעונים מגוחכים יממה נוספת). משהצליחו צוללנים בריטיים ונורווגים להגיע לצוללת בקרקעית הים בעומק 115 מטרים, הסתבר להם שאיש כבר לא נותר בה בחיים.

כשנה אחר כך הוצפה הצוללת והועברה לרוסיה. בחקירת הארוע התגלתה שרשרת של כשלים ניהוליים, פיקודיים, ובעיקר טכניים שגרמו לאסון. על פי מספר עדויות הטורפדו שהתפוצץ נפל לפני או בעת הטענתו על הצוללת, אך איש לא טרח לבדוק האם הטורפדו ניזוק בנפילה וארע בו כשל שגרם לדליפת דלק, כפי שאכן קרה בפועל. תחזוקה לקויה (כגון דליפת מים לצוללת מאטמי ציר המדחף) ובעיקר הוראות בטיחות וחרום לקויות, כל אלו גרמו לאסון שהיה עלול להסתיים אחרת לגמרי ולהזכיר בתוצאותיו את אסון צ'רנוביל שהתרחש 14 שנים קודם לכן

בתמונה: הקורסק לאחר חילוצה ובה חלקה הקדמי החסר. ניתן לראות את מכסה הטילים הפתוח ובו את 6 תאי/טילי השיוט הגרעיניים