הנטישה של רן פקר שהצילה חיים רבים

 לאחר גיחות לחו"ל להלן חזרה ארצה ולנטישה שהצילה חיי טייסים רבים. בקיצור הפעם סיפור משלנו (קישורים: רן פקר/רונן, מיראז', נטישה)

רן פקר (רונן) היה טייס קרב משובח וטיפוס ססגוני שלא ניתן היה להתעלם מנוכחותו בכל עת ובכל מקום. לראשונה נחשפתי אליו בהיותי נער כשצפיתי באחד מימי חיל האוויר שנערך בתל נוף/בח"א 8, ברביעיית מטוסי מיראז' ("שחק") אותה הוביל (כך הכריזו הרמקולים) רס"ן רן, רביעייה שביצעה תרגילי רדיפה אל מול במות הצופים. כשהתגייסתי לקורס טייס, היה רן פקר מפקד בית הספר לטיסה, ואנו פחדנו ממנו פחד מוות. כשהיה יורד ממשרדו ופוסע בשטח בית הספר, היינו ממש נצמדים לקירות. לימים נפגשנו כשהשתחרר מח"א בדרגת תא"ל וניסה כוחו כסוכן של מס' חברות בחו"ל, וכך היה פוקד לא אחת את המשרד שבו עבדתי גם אני בתעשייה האווירית. כשנמצאנו יחד בסלון האווירי בפריז, סיפרתי לו עד כמה פחדנו ממנו בזמנו, ובשל כך אף ארגנתי לו מידי פעם "נקמות קטנות".

מעללים רבים נקשרו לו לרן ובכללן נזקפות לזכותו 7 הפלות, אך דווקא זו הראשונה הייתה הקשה מכל. ב 13 בנובמבר 1966במהלך מבצע סמוע (באזור הר חברון), ניהל רן קרב אוויר שנמשך 8 דקות (משך זמן אין סופי כשמדובר בקרב אוויר), וזאת כנגד מטוס הוקר הנטר ירדני שהוטס ע"י מואפק סאלטי מפקד טייסת ההנטרים הירדנית, שהיה טייס משובח במיוחד ומצא את מותו בקרב אוויר זה (כיום קרוי על שמו שדה התעופה הצבאי הירדני באזרק, שדה בו מוצבים מטוסי 16F ).

לאחר ההקדמה הארוכה, הפעם לא נעסוק בקרב אוויר אלא דווקא בנטישה, אלא שלזו היו השלכות בעלות חשיבות רבה. בנובמבר 63 הוסר המכ"מ מאפו של מטוס המיראז' מס' 53, ובמקומו הותקנה מצלמה. כבר למחרת יצא סרן רן פקר לבצע גיחת צילום ראשונה עם מטוס זה, כאשר היעד היה חצי האי סיני. רן חדר לסיני והגיע עד לקירבת תעלת סואץ ובתוך פחות משעה, כבר חצה את הגבול חזרה לשטחנו. כשתי דקות לפני הנחיתה בחצור, כבה מנוע המטוס והניסיונן להניעו מחדש בנוהל חרום כשל. מטוס מעולה היה המיראז', אך כנפי הדלתא שלו "העניקו" לו יכולת דאיה כשל אבן, והמטוס ללא מנוע היה מאבד למייטב זכרוני כ 12 אלף רגל בדקה. כיסא המפלט שנמצא באותם ימים במטוסים אלו, לא היה בעל רקטה חזקה דייה ולכן לא ניתן היה לפלוט מהמטוס מתחת לגובה ומהירות מינימום, נתונים שהיוו כלל ברזל לכל טייס. בדיוק מסיבה זו רן התארגן לנטישה מהירה, אלא שאז הבחין שבתי המושב "בני ראם", מצויים ממש מתחתיו. מחשש שהמטוס יפגע בבתי המושב, החליט רן להשהות את נטישת המטוס תוך שהוא מקטין מהירות ומרים אף, כשהוא מודע היטב שהוא כבר חורג מגובה הנטישה המותר, ובכך הוא מקטין מאוד את סיכויו לצאת מנטישה זו בשלום. כשהגיע לאחרוני הבתים בישוב, משך רן בידית ההפלטה ולמזלו הטוב הספיק המצנח להיפתח כמעט במלואו בעת שנחבט בקרקע.

רן שנפגע קלות ברגלו, החל לרוץ לעבר המטוס שנמצא כמעט שלם בשדה חרוש כמאה מטרים ממנו. הוא רכן אל תא הטייס וכיבה את כל המפסקים על מנת להקטין את הסיכוי שהמטוס יתלקח. המטוס התבקע באזור תא הטייס בעת הפגיעה בשדה החרוש, אך מנועו לא נפגע. בשל כך ניתן היה לבודקו ולגלות את סיבת התקלה, ואכן הסתבר שמדובר בתקלת יצרן, שבגללה איבד חיל־האוויר הצרפתי, כבר 16 מטוסי מיראז', שכולם התרסקו כך שלא ניתן היה לגלות בהם את אותה תקלת יצרן. בכך למעשה אומץ ליבו של רן והסיכון שנטל על עצמו, מנעו בסבירות גבוהה מאוד התרסקויות נוספות הן בחיל האוויר הצרפתי ואף בזה שלנו. לאחר כשנתיים של עבודה מאומצת, הוחזר המיראז' 53 לכושר טיסה, ואת טיסתו הראשונה ביצע כמובן רן. תא"ל מיל' רן פקר/רונן נפטר בשנת 2016 בגיל 80

בתמונות: המיראז' 53 בשדה החרוש שמעליו ננטש ותמונה של רן יורד מתא הטייס של מטוס מיראז' (שחק)