המטוס שבנו בוני הפסנתרים
על מטוס המוסקיטו, יצירתם של בוני הפסנתרים הבריטיים, ועל שירותו רצוף האסונות בחיל האוויר הישראלי (קישורים: RAF, מטוס מוסקיטו, מלחמת העולם השנייה, ראשית ח"א הישראלי)
בעת מלחמת העולם השנייה, גויסו בבריטניה נגרים ובהם לא מעט בוני פסנתרים, על מנת שייצרו את מטוסי המוסקיטו שהיו עשויים בעיקר מעץ שצופה בבד. המטוס שהיה מהיר מאוד, חמוש בארבעה תותחים ובעל טווח משופר, הפך לאחד מגיבורי המלחמה באירופה. על כן היה זה אך טבעי שחיל האוויר הישראלי עשה מאמץ עליון כבר בימיו הראשונים, לרכוש מטוסים אלו, שאכן היוו בהמשך את חוט השדרה של החייל הצעיר, אך באספקט של תאונות וקיפוח חיי אדם, המטוס גבה מאיתנו מחיר כבד ובכך הפך ומיד ל"חביבם" של הציניקנים וחובבי ההומור השחור בח"א (כמו גם עבדכם הנאמן).
הפעם ארחיב על שירותו של המוסקיטו בחיל האוויר הישראלי, בדגש על שורת התקלות והתאונות שלוותה אותו בעצם מיומו/טיסתו הראשונה! עוד במהלך מלחמת השחרור, הצליחו אנשינו לרכוש בבריטניה העוינת, שני מטוסי מוסקיטו (דגם צילום), אך כבר בטיסת ההעברה ארצה, החלה מסכת התקלות/תאונות, ומטוס אחד עלה באש בעת שביצע נחיתת ביניים לתדלוק בקורסיקה. המטוס השני נחת מחוסר דלק בחיפה בשדה שבו שלטו עדיין הבריטים. טייסו האנגלי הצליח בדרכים שונות לשכנע את האנגלים בשדה לתדלקו, ולמחרת נחת המטוס ברמת דוד שכבר נמצא בידי אנשינו. המטוס נכנס מיידית לפעילות שכללה ביצוע תקיפות, אך ביצע גם לא מעט גיחות צילום ארוכות מעל מדינות האויב שסביב לנו. למעשה האריך חיים בחיל האוויר מטוס ראשון וספציפי זה, יותר מכל עשרות המטוסים האחרים, שהצטרפו אליו אחר כך
הקנדים היו הראשונים שהיו נכונים למכור לנו מטוסי מוסקיטו בתחילת 1950, ואכן נרכשו מהם 6 מטוסים, אך המטוס הראשון שהמריא מקנדה, נעלם על ציוותו במי באוקיינוס האטלנטי, והתכנית להעביר ארצה את יתר חמשת המטוסים בוטלה. שנה אחר כך (51) נרכשו בצרפת יותר מ 60 מטוסי מוסקיטו מעודפי צבא צרפת. צוותי קרקע ישראלים, הצליחו לשפץ בצרפת מתוכם 57 מטוסים. במהלך טיסות הניסוי/ההכשרה בצרפת, התרסק אחד המטוסים על טייסו. היה זה אותו טייס אנגלי, שהצליח להביא ארצה שנתיים קודם לכן את המוסקיטו הראשון והבודד באותם ימים. החל משנת 51 מטוסי המוסקיטו כבר שירתו בטייסת מטוסי התקיפה הראשונה בחיל האוויר (טייסת 109), ושנתיים אחר כך הוקמה טייסת נוספת (110).
בתוך זמן קצר התחוור בח"א שלא כל מה שטוב וסביר באירופה, מתאים או מסתדר עם השמש והחום המזרח תיכונים. המטוסים שגם כך בבסיסם כבר היו ישנים ובמצב מכני רעוע למדי, החלו לקבל דפורמציות ועיוותים בכנפי העץ שלהם והדבקים שאיחדו את חלקיהן התרופפו גם כן. באוגוסט 53 נפל מטוס מוסקיטו שביצע ניווט לילי מעל הים מול חיפה ועקבותיו אבדו. עם בוקר נשלחו שני מטוסי מוסקיטו נוספים לים באזור חיפה, במטרה לחפש/לאתר את שיברי המטוס או אולי ניצולים. לפתע ומסיבה לא ברורה, פגע אחד משני המטוסים המחפשים גם הוא בים והתרסק. 45 שנים אחר כך הצליחה היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל, לאתר כמה פריטים אישיים של צוות אחד משני המטוסים שהתרסקו לים.
לא נקפו אלא ארבעה חודשים ושוב התרסק מטוס מוסקיטו והפעם, בעת שביצע מפגן/מופע מעל שדה סירקין. בחודש נובמבר 54, התרסק בחצור בעת נחיתה מטוס מוסקיטו נוסף ועלה באש. החובשת אסתר ארדיטי הסתערה אז אל תוך האש וחילצה את טייסי המטוס (שאחד מהם נפטר אחר כך מפצעיו). על מעשה זה עוטרה ארדיטי בעיטור המופת. הייתה זו אותה אסתר ארדיטי שהצטרפה במהלך מלחמת ששת הימים אל לוחמי חטיבת הצנחנים בלחימה בירושלים, ובשל אומץ ליבה וטיפולה המסור בפצועים, דבק בה השם: "המלאך בלבן".
בסוף שנת 54, נרכשו מבריטניה (בעיקר כדי למלא את השורות שדוללו), 24 מטוסי מוסקיטו נוספים, אך שרשרת התאונות המשיכה ושוב אירעו מקרים שבהם המטוסים התפרקו באוויר, בעיקר בעת שיצאו מצלילה, שבמהלכה כנפי העץ העייפות כבר לא עמדו בעומסים שהופעלו עליהן. בסה"כ שררה בארץ אכזבה לא מועטה מהמטוסים והדבר כלל הן את דגמי התקיפה והן את דגמי היירוט הלילי. מעט נחת בכל זאת סיפקו דגמי הצילום, שביצעו לא מעט גיחות צילום, חלקן ארוכות טווח ממש, כגון בשטחי מצרים ועיראק. את עיקר תרומתם סיפקו מטוסי הצילום ערב מלחמת קדש (56) ובתרומתם זו סייעו לא במעט להכרעת הצבא המצרי.
למעשה הושבתו המטוסים מפעילות בתחילת שנת 1956, אך במהלך מבצע קדש, הושמשו המטוסים מחדש ופעלו לזמן מה מש"ת רמת דוד, והפעם ודווקא בעת לחימה ללא אבדות. ימים ספורים לאחר מבצע קדש, הועברו המטוסים לאחסנה, אם כי מטוסי המוסקיטו מדגם צילום, המשיכו לשרת עוד כשנתיים נוספות, עד שירד המסך סופית על פעילותם של אחרוני מטוסי המוסקיטו בחיל האוויר הישראלי. במהלך שירותם בחיל האוויר, פעילות מטוסי המוסקיטו גבתה את חייהם של 14 טייסים ונווטים ומס' פצועים גם כן.
להלן לינק לסרטון קצר אך שווה צפייה, המציג את קו היצור של המוסקיטו, קו שהיה למעשה נגרייה תעופתית:
בתמונה: מטוס מוסקיטו בשירות ח"א הישראלי
Comments
Post a Comment