הפעם "שניים באחד", זה שהקדים את מלחמת העולם וזה שאחר מאוד לסיימה

 

 1.  על האיש שהחל את מלחמת העולם 5 ימים לפני הזמן

 

כל בר דעת יודע שהמלחמה השנייה באירופה החלה ב-1 בספטמבר 1939, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין, אך מעטים יודעים שהמלחמה פרצה למעשה 5 ימים קודם לכן, ולהלן סיפור המעשה.

פלישת הצבא הגרמני לפולין תוכננה להתבצע ביום ה 26 באוגוסט, לאחר שרק 3 ימים קודם לכן נחתם הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב בין גרמניה וברית המועצות. כאשר גם בריטניה וצרפת נראו תחילה כמי שמוכנות להתפשר על חלוקתה של פולין, החליטו הגרמנים לדחות במעט את מועד פתיחת המלחמה והוא נקבע ל 1 בספטמבר. הפקודה החדשה הופצה כמובן לכל יחידות הצבא, אך משום מה היא לא הגיעה לידיעתו של סגן הנס אלברכט הרצנר.

על פי המשימה שיועדה לו, סגן הרצנר לקח עימו 25 לוחמים שלבשו בגדים אזרחיים על מנת להסוות את זהותם הגרמנית, והם יצאו להשתלט על מנהרת רכבות בתחנת "מוסטי" שבפולין, זאת על מנת למנוע את פיצוצה ע"י הפולנים בתחילת המלחמה, דבר שהיה עלול לעכב מאוד את ההתקדמות הגרמנית בדרום פולין. סגן הרצנר אכן יצא ב 26 באוגוסט לתקוף אך הפולנים המותקפים השיבו מלחמה ודבר ההתקפה הגיע גם לידיעת הפיקוד העליון הגרמני, שהורה באחור של 12 שעות לסגן הרצנר, לנתק מגע ולסגת. "אתה נלחם עם 2 תריסרי אנשים נגד אומה של 38 מיליון בני אדם", כך נאמר לו לסגן הרצנר בפקודת עצירת הלחימה והנסיגה.

בעקבות הפעולה נאלץ מפקד גרמני בכיר בגזרה להתנצל בפני מקבילו הפולני, אך לסגן הרצנר הוענק עיטור צלב הברזל, למרות שהפעילות הצבאית בוצעה למרבה האירוניה בימי שלום. הפולנים שערנותם גברה בשל אותה פעולה, הספיקו אכן לפוצץ את מנהרת הרכבת בשש בבוקר ביום פרוץ המלחמה, מעשה שאכן גרם לעיכובים מסוימים בהתקדמות הגרמנית בדרום פולין.

  

2.  על קצין יפני ש"נאות" להיכנע רק 29 שנים לאחר תום המלחמה

ב 7 בדצמבר 41 תקפו היפנים את בסיס פרל הארבור ופגעו במרבית צי האוקיינוס השקט שעגן בו. ביום המחרת כבר תקפו היפנים את הפיליפינים שהיוותה עבורם יעד אסטרטגי ראשון במעלה וקרש קפיצה חשוב להשתלטות על כל המרחב שסביב.

הירו אונודה נולד בשנת 1922 למשפחת סמוראים, עובדה שקבעה מראש את עתידו/גורלו. בגיל 18 התגייס לחיל הרגלים של הצבא היפני הקיסרי, והשתלם במרכז למודיעין צבאי וללוחמה בלתי קונבנציונלית והפך לקצין קומנדו ומודיעין. בדצמבר 1944 הוא נשלח לאי לובנג בפיליפינים, אי נידח למדיי למרות ששכן רק 75 קילומטרים דרומית מערבית לבירה מנילה. החטיבה שעליה נמנה הירו אונודה, עסקה בעיקר בניסיון להאט את התקדמות הכוחות האמריקאים כשהם מבצעים פעולות חבלה וגרילה. ב 28 בפברואר 45 כבשו האמריקאים את האי לובנג, אך אונודה ושלושה מעמיתיו סרבו להיכנע וברחו להרים.

כשהסתיימה המלחמה ומשנוכחו האמריקאים שבמקומות רבים נותרו לוחמים יפנים פעילים, הם המטירו ממטוסים כרוזים ובהם מידע על כניעת הקיסרות, אך מיודענו צאצא הסמוראים לא האמין בכך. כמה חודשים אחר כך פוזרו אף כרוזים בחתימת הגנרל טומויוקי ימאשיטה מ"צבא הארבע-עשרה", אך גם אלו לא עשו רושם על מיודענו סגן אונודה.

כל אותו זמן חיו הארבעה מאגוזי קוקוס, בננות, ובעלי חיים שגנבו בחדירות לכפרים. שלוש שנים אחר כך נטש את הקבוצה אחד מאנשיה והסגיר עצמו. שלושת הנותרים העמיקו את נסיגתם אל תוך הג'ונגל אך בגיחותיהם החוצה בעיקר לליקוט מזון, נתקלו בחקלאים ואף בשוטרים ובתקריות אלו הרגו השלושה לא אחת במקומיים. גם ממשלת יפן נרתמה למאמץ להשיב את הלוחמים הביתה, ובשנת 52 הפיקו חוברת ובה אף תמונות בני המשפחות של החיילים/קצינים שסרבו להיכנע. חוברות אלו הוטלו במרחבי הג'ונג'ל, אך סגן אונודה, ראה גם בכך תעמולה שקרית של האויב.

בשנת 54 ניהלו השלושה תקרית ירי עם דייגים מקומיים ובה נהרג חייל יפני נוסף ושנים רבות אחר כך בשנת 72!!! בתקרית ירי נוספת, נהרג חייל יפני נוסף וכך סגן אונודה נותר לבדו, תוך שהוא המשיך להציק למקומיים ואף מעלה באש שדות אורז ודירים. בינתיים ביפן בחור מוזר והרפתקן בשם סוזוקי, לקח על עצמו באופן וולונטרי את משימת השבת סגן אונודה למולדת. סוזוקי יצא לאתרו ואכן הצליח לחבור אליו, אך לא איש כאונודה יכנע ""בקלות"" שכזו. הוא דרש לקבל את פקודת הכניעה ממפקדו הישיר בעת המלחמה. אותו סוזוקי חזר ליפן, אסף עימו את מייג'ור יושימי טניגוצ'י והשניים טסו לאי לובאנג. ביום ה 9 במרץ 1974 סגן אונודה, הסכים סוף סוף להיכנע, 29 שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה!!! כשהוא כמובן החייל/הקצין היפני האחרון שנכנע לאחר שנטל חלק במלחמה הגדולה .

נשיא הפיליפינים פרדיננד מרכוס, מחל לסגן הונודה על מעשי הרצח שביצע והוא הוחזר ליפן, ועסק שם אחר כך בהכשרת ילדים בדבר היחיד שלמד בחייו והוא כמובן, הישרדות? מיודענו הסרבן הלך לעולמו בשיבה טובה בשנת 2014. (קישורים: מלחמת העולם הראשונה, הקדמת המלחמה, סרוב להיכנע)

בתמונות:

סגן הרצנר עם כמחצית מאנשי הכח התוקף.

סגן אונודה בעת המלחמה ובעת כניעתו כשהוא עדיין על חגור והרובה בידו .