היסטוריה צבאית ותעופתית עם דודי ירון

לפני 50 שנה בדיוק (בשנת 75) החל פיתוחו של מטוס הקרב החמקן ה 117 F באזור המסווג והחסוי המכונה Area 51 המצוי מצפון לעיר לאס ווגס. הפעילות במקום מתקיימת מאז אמצע שנות החמישים ולאורך כל אותם שנים פותחו במקום תחת מעטה סודיות ובידוד חסרי תקדים כ 60 מטוסים/כלי טייס לערך. למעשה הפעילות שם התנהלה ע"י מהנדסי חב' "לוקהיד", שנותקו ובודדו שם מחברתם ומהעולם שמחוץ לאזור 51 ולמעשה הפכו לעובדי ארגון ה CIA. יותר מכך, על מנת להסתיר את הפעילות האמיתית שהתבצעה שם, הקימו ב CIA מחלקה מיוחדת שנועדה להעצים ולאשש את המיידע הדמיוני והשמועות שנפוצו בקרב תושבי האזור ובארה"ב בכלל, שמועות שלפיהן באזור 51, עוסקים כביכול בחקר חוצנים צלחות מעופפות וטכנולוגיות שמקורן מחוץ לכדור שלנו . בשל מפעל סמוך שהדיף ריחות לא נעימים, החליטו העובדים בתחום פיתוח המטוסים החדשים ובהומור עצמי יש לומר, לקרוא לסדנת העבודה שלהם בשם: "סדנת הבואשים." סדנה יחידה ומיוחדת זו, נוהלה ביד רמה ע"י קלי ג'והנסון, מי שנחשב ללא ספק לגדול מתכנני המטוסים במאה העשרים. קלי ג'והנסון זה, מרד כל דרך או שיטת...

  האוניות האחיות "ביסמרק" ו"טירפיץ" היו למעשה אוניות המלחמה הגדולות והכבדות ביותר שנבנו אי פעם באירופה (הדחק המקסימלי שלהן היה 53,500 טון). האוניות מוגנו בלוחות שריון עבים וצוידו במגוון תותחים גדול ובהם גם 8 תותחי על בקוטר 15 אינצ' שהם 380 מ"מ. כל פגז של תותח כזה, שקל לא פחות מ 800 ק"ג ולרשות כ"א משמונת תותחים אלו, עמדו/הוקצו 120 פגזים. כדי לתפעל אונייה מערכה בסדר גודל שכזה, היה צורך בצוות כח אדם שהכיל לא פחות מ 2,608 קצינים ומלחים בכ"א, נתון שמהר מאוד הפך לנקודת החולשה העיקרית שלהן ובמיוחד בעיניו של אדולף היטלר, כפי שניווכח מייד. למעשה יועדו שתי הספינות לפגוע בשיירות האספקה לאי הבריטי ואחר כך בשיירות האספקה שעשו דרכם בים הארקטי והכילו סיוע רב ומגוון לברה"מ. מהירותן הגבוהה ובעיקר טווח תותחיהן, היו אמורים לאפשר ל"ביסמרק" ול"טירפיץ" לפגוע באוניות האויב עוד לפני שאלו הגיעו לטווח ירי . החשש הגרמני בכלל ושל היטלר בפרט מאובדנן של אוניות מערכה וההשפעה המוראלית הקשה שתהיה לכך על העם הגרמני, גרמנו לכך שאוניות אלו כמעט ולא...

  בימים שעזר ויצמן טיפח בשקדנות את מיתוס "הטובים לטייס" שהוליד בעקבותיו גם את "והטובות לטייסים", האיש החביב הזה גדעון שפורר/שפר, נראה כאנטיתזה לאותם פוסטרים שקראו להתגייס לקורס טייס. לא מראה מצודד שסובב אחריו ראשים היה/יש לו לגדעון שפר, ולא בקיבוצניק צבר יפה בלורית עסקינן, אלא ביליד פולין, שגדל במעברת עתלית וטירת הכרמל, אך עלילותיו ואומץ ליבו', הפכו אותו כאמור לאגדה חיה. כבוגר בית הספר הטכני של חיל האוויר, גויס שפר לתפקיד טכנאי מטוסים. לאחר זמן מה התקבל לקורס טייס, שלאחריו שירת כטייס סקייהוק (עיט) ואחר כך כטייס פאנטום (קורנס) ובכלל זה במהלך המלחמה הנוראה ההיא מלחמת יום כיפור. ימים ספורים לאחר תום המלחמה, עבר שפר חוויה כמוה איש לא עבר מעולם. בהיותו אז סרן וקצין הצילום של טייסת 119, ביצע שפר עם מטוס פנטום (קורנס) גיחת צילום מעל תעלת סואץ, גיחה שהייתה די שגרתית באותם ימים, גיחה שבוצעה בגובה רב של כ 60,000 רגל ובמהירות על קולית גבוהה. אפילו אנוכי לאחר שבועות ארוכים של שהיה בבונקר בבסיס שבקרבת התעלה ולאור השקט היחסי שלאחר המלחמה ועצם היות הגיחה שגרתית לכאורה, ה...

באופן דיי חריג לא נעסוק הפעם ב"לופט געשעפט" (עסקי אוויר), אלא נרד לקרקע ולחוף התעלה האנגלית ונעסוק פחות בתיאורי פעילות וקרבות, אלא אנסה בעיקר לנתח ולהבין את ההתנהלות הדי תמוהה של הגרמנים במערכה בדנקרק. (קישורים: דנקרק, גודריאן, מבצע דינמו) בתחילת מלחמת העולם השנייה, שלחו הבריטים לצרפת כוח משלוח צבאי גדול, אולם כוח זה לא נטל חלק במלחמה עד לשלב שבו פלשו הגרמנים לארצות השפלה כשהם עוקפים ומייתרים את קו מזינו האימתני. בשלב זה הוטל כוח המשלוח הבריטי ללחימה בבלגיה, בניסיון לעצור את ריצת מלחמת הבזק (ה"בליצקריג") הגרמנית. את הפריצה הגרמנית חסרת התקדים (את הולנד כולה כבשו הגרמנים בתוך 3 ימים!!!), הוביל הגנרל הגרמני היינץ גודריאן מי שנחשב ובצדק לאבי תורת הבקעת השריון, ולאחר ההבקעה המדהימה הן בנתיבה (דרך יער הארדנים שנחשב עד אז לבלתי עביר לשריון) והן במהירותה ובעומקה, כאשר הכוח הגרמני הגיע עד חופי תעלת למאנש. כוח המשלוח הבריטי ניסה ללחום ככל יכולתו, אך לא השפיע במאום על מהלך הקרבות בבלגיה ובתוך זמן קצר, נמצא הכוח הבריטי כולו על 340,000 אנשיו, נצור ומכותר על חוף דנקרק כשגבם של ה...

    פעילי רכש רבים ניסו לסייע למדינת ישראל הצעירה ולחייל האוויר הישראלי שנמצא בראשית דרכו, להצטייד במטוסים חרף הקשיים והמגבלות ואף האיסור שהוטל על אספקת נשק למדינתנו הצעירה. בין הפעילים הללו בארה"ב בלט במיוחד אל שווימר, יהודי שהיה מהנדס טיסה וטייס ושניהל שם לאחר המלחמה, חברה בתחום התעופה ולימים, הקים בארץ את התעשייה האווירית לישראל. שווימר רכש 2 מפציצי 17 B שהפכו לאחר המלחמה ממפציצים למובילי תוצרת חקלאית בארה"ב. אחר כך רכש שווימר 2 מטוסים נוספים שאחד מהם עסק אז בצילומי אוויר והמטוס השני, שימש את חב' יוניברסל בהפקת סרטים. כל הארבעה הועברו על ידו לשדה התעופה ברבנבק בקליפורניה, שם הוכנו בחופזה רבה לטיסה ארוכה. החיפזון נדרש משום שהבולשת האמריקאית כבר עקבה אחרי פעילותו של שווימר ואנשיו ועמדה לפעול נגדם בהקדם . שווימר שכר את שירותיהם של כמה טייסים שהטיסו מטוסים אלו בעברם, אלו שכונו אחר כך בהגיעם ארצה אנשי/טייסי מח"ל (מתנדבי מחוץ לארץ). להלן כמה מילים אודות תופעה חשובה ומחממת לב זו. בימיה הראשונים של המדינה והקמת צבא ההגנה לישראל, התעורר צורך דחוף בלוחמים מפקדים וטייסי...