על ה"נייטהוק" המטוס החמקן הראשון, בעצם...הכמעט ראשון

לפני 50 שנה בדיוק (בשנת 75) החל פיתוחו של מטוס הקרב החמקן ה 117 F באזור המסווג והחסוי המכונה Area 51המצוי מצפון לעיר לאס ווגס. הפעילות במקום מתקיימת מאז אמצע שנות החמישים ולאורך כל אותם שנים פותחו במקום תחת מעטה סודיות ובידוד חסרי תקדים כ 60 מטוסים/כלי טייס לערך. למעשה הפעילות שם התנהלה ע"י מהנדסי חב' "לוקהיד", שנותקו ובודדו שם מחברתם ומהעולם שמחוץ לאזור 51 ולמעשה הפכו לעובדי ארגון ה CIA. יותר מכך, על מנת להסתיר את הפעילות האמיתית שהתבצעה שם, הקימו ב CIA מחלקה מיוחדת שנועדה להעצים ולאשש את המיידע הדמיוני והשמועות שנפוצו בקרב תושבי האזור ובארה"ב בכלל, שמועות שלפיהן באזור 51, עוסקים כביכול בחקר חוצנים צלחות מעופפות וטכנולוגיות שמקורן מחוץ לכדור שלנו.


בשל מפעל סמוך שהדיף ריחות לא נעימים, החליטו העובדים בתחום פיתוח המטוסים החדשים ובהומור עצמי יש לומר, לקרוא לסדנת העבודה שלהם בשם: "סדנת הבואשים." סדנה יחידה ומיוחדת זו, נוהלה ביד רמה ע"י קלי ג'והנסון, מי שנחשב ללא ספק לגדול מתכנני המטוסים במאה העשרים. קלי ג'והנסון זה, מרד כל דרך או שיטת עבודה מוכרת ומסודרת בתעשיות אווירונאוטיות אחרות ובדרכו הייחודית והחריגה, הצליחו הוא ואנשיו, לפתח בסדנה ובזמני שיא, אגדות תעופה ומטוסים פורצי דרך. בקטגוריה זו יש לאזכר את מטוס הביון ה 2 U ולאחריו גם את יורשו המדהים ה ) SR71מטוס לו אקדיש בזמן הקרוב פוסט נפרד). בשל בעיות בריאות, פרש קלי ג'והנסון בשנת 73 מניהול חוות הבאושים וכמחליפו מונה בן ריץ.


בן ריץ זה שהיה מזועזע מהיקף המטוסים שאבדו במלחמת ויטנאם (כ 9,000 מטוסים/מסוקים), היה חדור מטרה אחת שהייתה עליונה בעיניו והיא, פיתוח מטוס שיהיה לראשונה חמקן, כלומר שיהיה בגדר רואה ואינו נראה ע"י מערכות מכ"מ. אפילו קלי ג'והנסון האגדי ולאחר פרישתו, תקף וללגלג בכל הזדמנות על חלומו של מחליפו, אך בן ריץ' לא ויתר והיה ממשיך ומשנן שוב ושוב באוזני עובדיו את סיסמתו: "אני יודע שהחמקנות אינה מעשית, אבל בואו נגרום לזה לקרות."


ח"א האמריקאי לא האמין גם כן בהשגת יכולת חמקנית ולכן סדנת הבואשים של "יוצאי" חב' לוקהיד, נאלצה לממן את פיתוח המטוס מכספה שלה. דווקא נוסחאות שהמציא בזמנו מדען רוסי לחישוב החזרי מכ"מ מעצמים שטוחים, סייעו לצוות בסדנה לתכנן את ה 117 F "נייטהוק" החמקן והכל כך מוזר למראה. למרות ששני אבות טיפוס התרסקו בטיסות הניסוי, צוות הפיתוח שבודד/הוסתר בתוך אולם סודי שבו אף לא היו חלונות, המשיך יום ולילה את עבודתו על המטוס החדש והמוזר.


כדי לחסוך הן בזמן והן בכסף, הסתמכו המפתחים על מערכות קיימות ומוכחות של מטוסים אחרים וקיימים. לדוגמה, מע' בקרת הטיסה נלקחה מה 16 F, את תא הטייס העתיקו כמעט במלואו מה 18 F ואת מערכות הניווט לקחו ממפציצי ה 52 B. סה"כ המטוס לא היה מהיר והיה מסוגל בד"כ לשאת בבטן רק שתי פצצות 27 GBU (כ 900 ק"ג כ"א) ולא היה לו כל חימוש להגנה עצמית, אבל...החזר המכ"מ של המטוס אכן היה מעבר לדמיוני כפי שיעיד הסיפור הבא.


מפאת הסודיות הרבה, טיסות הניסוי בוצעו רק בלילה ובאחד הניסויים הובאו לאזור 51 מפעילי מכ"מ מהטובים ביותר ונאמר להם שבשעה 03:00 בדיוק, יחלוף מעליהם מטוס מסוים וכי עליהם לגלותו במכ"מ ולעקוב אחריו. כמה דקות אחרי השעה שלוש, צלצלו אנשי המכ"מ לבקרה ושאלו מדוע הניסוי מתאחר. בתשובה שקיבלו נאמר להם לתדהמתם, שהמטוס כבר חלף מעליהם ובדיוק בזמן. צוות המכ"מ לא ראה ולא קלט מאום משום ששטח ההחזר של המטוס היה שקול למסת מתכת של כדור רובה או אם תרצו, שקול למטבע של שני שקלים!!! וזאת למטוס שאם לא היה חמקן, היה אמור ליצור שטח החזר/חתך מכ"מ של לפחות 5-10 מטרים מרובעים.


כמובן שלאור תוצאות ניסוי מדהים זה, שינה ח"א של ארה"ב את עמדתו והזמין מטוסים אלו עבורו, למרות המחיר המאוד גבוהה של המטוס. הטיסות בטייסת מבצעית ראשונה בחיל האוויר של ארה"ב, החלו בחודש יוני 1981. כשטייסי חיל האוויר הבחינו במטוס לראשונה, הם נדהמו ואמרו/שאלו: "עם הנגמ"ש המשוריין הזה אנחנו אמורים להמריא?"


ב 1989 פלשה ארה"ב לפנמה והמטוס עבר טבילת אש ראשונה ומוצלחת אם כי לא בחזית מאוד קשה או מורכבת. בממשל לא היו בכל זאת חסידי המטוס והדבר אף הקצין הן בשל מחיר המטוס שהיה מאוד גבוה והן בשל התפרקותה של ברה"מ ולכן הוחלט בממשל לפרק את הפרויקט! מי הציל בכל זאת את המטוס היה סאדם חוסיין שפלש לכווית בשנת 90. מטוסים אלו פעלו במלחמת המפרץ מבסיסים בסעודיה ושוב בשל הסודיות הרבה, כל הגיחות והתקיפות שלהם בוצעו אך ורק בשעות הלילה. מהר מאוד המטוס הפך לכוכב מלחמת המפרץ. בשל חמקנותו המטוס טס בחופשיות בתוך אחד מהאזורים מוכיי טילי הנ"מ הצפופים בעולם. מטוסי ה 117 F תקפו 1,270 מטרות במלחמה ופתחו למעשה את הדרך לגלי מטוסי התקיפה הסטנדרטיים. בכל מהלך פעילותם, לא נפגע אף לא מטוס 117 F אחד.


במהלך מלחמת הבלקן במרץ 99, ארע אירוע חריג/מוזר, שבו דווקא מערכת טילי נ"מ ישנה (ששמה "נייבה", מין וורסיה של 3 SA) שבוצעו בה שינויים מסוימים, הצליחה למרבה הפלא, לנעול ולשגר על מטוס 117 F ולהפילו. טייס המטוס צנח וחולץ ע"י מסוק אמריקאי. בשל אירוע זה וסידרה ארוכה אחר כך של תאונות והתרסקויות, הוחלט ב 2008 לקרקע סופית את כל המטוסים מדגם זה, זאת רק כ 25 שנים לאחר שהחלו לטוס, תקופה שנחשבת בעולם התעופה לקצרה במיוחד. רק לשם השוואה, הדגמים הראשונים של ה 15 F עלו לאוויר לפני יותר מ 50 שנה וגם דגם A של ה 16 F עלה לאוויר לפני כמעט 50 שנה. למרות זאת ולדעת רבים בעולם כולו, החמקנות הפכה להמצאה הגדולה ביותר בעולם התעופה הצבאית מאז המצאת מנוע הסילון.


אז אם בחמקנות עסקינן ורק למען הדיוק ההיסטורי, יש לציין שה 117 F לא היה ממש החמקן הראשון אי פעם, אם כי היה הראשון שהגיע לבשלות/יכולת מבצעית. בשנת 1943/4 האחים הורטן בנו בגרמניה מטוס מופלא בשם "הורטן 229" מטוס סילוני בתצורת חדשנית של כנף מעופפת ובבנייתו עשו שימוש בגרגרי פחם שעורבבו בשרף של עצים, בדומה למה שעושים כיום בעולם התעופה במשטחים המיוצרים מסיבי פחם המעורבבים בהיפוקסי. בדיעבד ומאחר ומטוס זה הספיק לפני תום המלחמה לבצע סידרה של טיסות ניסוי, הסתבר אז למרבה הפליאה, שהמטוס התגלה גם כחמקן במידה מסוימת וזאת מבלי שתוכנן לכך מראש. לקריאת פוסט מפורט בנושא ההורטן 229, כנסו לבלוג: "היסטוריה צבאית ואווירית עם דודי ירון"


בתמונות: ה 117F "נייטהוק", המטוס שהדהים בצורתו את כל מי שראה אותו לראשונה. בתמונה השנייה בן ריץ ולימינו יציר כפיו.


זהו פוסט מס' 55 בבלוג: "היסטוריה צבאית ותעופתית עם דודי ירון"