כיצד נוטרלו במלחמה הציים המפוארים של צרפת ואיטליה

 לאחר כניעת צרפת לגרמניה הנאצית, היא חולקה למעשה לשתי ישויות נפרדות, בצפון לשטח הכיבוש ובדרום למדינת צרפת של וישי בהנהגתו של המרשל פטן. פטן זה שיתף פעולה עם הגרמנים ועמד בראש ממשלת בובות שהייתה כפופה לגרמניה הנאצית. בנמל הדרומי בטולון, עגנו אותו הזמן מרבית אוניות הצי הצרפתי, אוניות שבחלקן היו מודרניות ומהירות, צי שנחשב בצדק עד לכניעת צרפת ביוני 1940, לאחד הציים הגדולים והמשמעותיים בעולם. בהסכם הפסקת האש ולמעשה הסכם הכניעה, חויבו הצרפתים לפרוק את אוניות הצי מנשקן ולהתחייב שמכלי הדלק שלהן יושארו ריקים תמידית.

לאחר פלישת כוחות בנות הברית לחופי צפון אפריקה במסגרת "מבצע לפיד" (בנובמבר 42), חשש היטלר שכוחות אלו יפלשו אחר כך מצפון אפריקה לחופי צרפת ולכן, הורה היטלר להשתלט גם על דרום צרפת של וישי. למעשה עמדו הגרמנים להשתלט לראשונה על צרפת כולה, להוציא רצועה צרה בהרי האלפים שבה שלטה איטליה הפשיסטית. ב 10 בנובמבר 1942 יצאו כוחות משולבים גרמניים איטלקיים, למבצע כיבוש דרום צרפת. יותר מ 100 אוניות מלחמה חלקן כאמור מהכבדות והמודרניות ביותר, עגנו אותה שעה בנמל טולון והגרמנים רצו בכל מאודם להשתלט עליהן, משום שבכוחן היה לשנות אז את תמונת הלחימה הימית באגן הים התיכון.

היה זה דווקא מזכיר הצי בממשלת וישי שכנראה נותר בו ובעמיתיו קמצוץ של פטריוטיות צרפתית והוא פקד על קציניו, למנוע ללא שפיכות דמים את עלייתם של הגרמנים והאיטלקים על סיפוני האוניות הצרפתיות. עוד נאמר לצוותי האוניות שרק אם יכשלו בכך, יהיה עליהם לפוצץ ולהטביע את האוניות ולפקודה זו ניתן השם "מבצע אנטון." מאחר וגם לגרמנים/איטלקים ניתנה הנחיה להימנע ככל האפשר מהפעלת כח ושפיכות דמים, ניצל את התנהגותם זו קצין צרפתי בעל יוזמה שהיה מוצב בשער הנמל. על מנת להרוויח זמן יקר עבור הכנת האוניות לפיצוץ, הוא סרב לפתוח את השערים בפני הטנקים הגרמניים שניצבו מולו, וכך משך זמן יקר הוא שלח את הגרמנים שוב ושוב להשיג טפסים ואישורים שונים ומשונים. בשעה 05:25, פקעה סבלנותם של הגרמנים והם החליטו לפרוץ בכל זאת בכוח פנימה, אך אז קידמה את פניהם שורה ארוכה של קולות פיצוץ ומראות של אש ועשן לאורך כל רציפי הנמל.

באותם דקות שמפריצת הכוח הגרמני לנמל ועד להגעתם לרציפי עגינת הספינות, הצליחו מלחי הצי הצרפתי לפוצץ ולהטביע את מרבית כלי השייט בנמל. המדובר ב 77 אוניות שכללו: 3 אוניות מערכה כבדות, 7 סיירות, 15 משחתות, 13 טרפדות, 12 צוללות, 8 סירות סיור ו-19 אוניות עזר. הגרמנים/איטלקים הצליחו להשתלט על מספר כלי שייט אך אלו היו בעיקר משיניים בחשיבותם ו/או שחובלו קודם לכן. מספר ספינות נוספות בעיקר קטנות, הצליחו להפליג אל מחוץ לנמל ונמלטו לחופי צפון אפריקה או לספרד הניטרליות. במהלך פעולה זו (מבצע "טנטון" כאמור) שנחשבה הרואית בצרפת, נהרגו 12 מלחים צרפתיים.               

                                                  *                      *

כחצי שנה אחר כך, נכפתה סיטואציה דומה במידת מה (אם כי לא אובדנית כמו בצרפת), גם על הצי האיטלקי לאחר שהאיטלקים סילקו מהשלטון את בניטו מוסיליני (ב 25 ביולי 1943) ובהסכם שביתת נשק שחתמו אחר כך האיטלקים עם בנות הברית, התחייבו האיטלקים להבריח את הצי שלהם דרומה אל נמליי בנות הברית בצפון אפריקה, אך נקדים לכך במעט רקע על הצי הימי האיטלקי.

בפרוץ המלחמה היה הצי האיטלקי הרביעי בגודלו בעולם (אחרי בריטניה, ארה"ב ויפן) וכלל מעל 200 ספינות קרב/מלחמה, חלקן מודרניות למדיי. לכן בנות הברית חפצו מאוד להעביר לצידם את אוניות וצוללות הצי האיטלקי הגדול והאיכותי הזה ולמנוע את נפילתן בידי הגרמנים. הסכם הפסקת האש שעליו חתמו בנות הברית ואיטליה, נותר חסוי לחלוטין, בעיקר מחשש לתגובת נקם גרמנית ואכן דבר ההסכם נודע רק ביום ה 8 בספטמבר, היום שבו אכן מימשו האיטלקים את תוכניתם למילוט אוניות הצי לנמלים של בנות הברית בצפון אפריקה.

באותו היום אכן הפליגו האוניות האיטלקיות בעיקר מנמל "לה ספציה" ונמלים נוספים כ"טאראנטו", "ברינדיזי" ו"ג'נובה", בדרכן למלטה ובחלקן הקטן יותר לטוניסיה. הגרמנים עשו מאמץ אווירי מיידי על מנת למנוע את הגעת ומסירת האוניות לבנות הברית ושלחו מפציצים לתקיפת האוניות. בתקיפות אלו ובפעם הראשונה בהיסטוריה, נעשה שימוש בפצצות אויר קרקע/ים כבדות ומונחות רדיו (מסוג "פריץ X"), פצצות חדשניות שאיש במערב לא ידע על קיומן. אוניית הדגל האיטלקית "רומא" (שבתמונה) ספגה פגיעות ישירות של שני "פריצים" והיא טבעה בתוך דקות ספורות על 1,393 מלחיה ובהם גם המפקד העליון של הצי האיטלקי כולו, האדמירל קרלו ברגמיני.

גם האונייה האחות שלה "איטליה", נפגעה אך הצליחה להגיע בכל זאת ליעדה עם כ 60% מכלל אוניות הקרב של הצי האיטלקי. חלקן הגיעו כאמור לנמלי צפון אפריקה וחלקן התמסרו לכוחות בעלות הברית שכבר נמצאו אז בדרום איטליה. יתרת ספינות הצי שנותרו מאחור בנמלי איטליה כללו גם צוללות, אך בעיקר הכיל אוניות עזר, תובלה וספינות קטנות ורובו ככולו נתפס בידי הגרמנים.

בתמונות: אוניות מערכה והסיירות הכבדות שסטרסבורג, קולבר ואלג'יר, בוערות בשטח נמל טולון בצרפת (חלקן בערו מס' ימים). בתמונה השנייה, אוניית הדגל האיטלקית "רומא" שהוטבעה ע"י הגרמנים  בניסיון ההימלטות שלה לעבר נמלי בנות הברית