מבצע קציצה, כשבתפקיד הראשי... גופה

 

בינואר 43 נפגשו בקזבלנקה הנשיא רוזוולט וראש ממשלת בריטניה צ'רציל והחליטו כי לאור הצלחת מבצע "לפיד" (הנחיתה הימית של כוחותיהם במרוקו ובאלג'יריה), יש לעבור עתה לשלב הבא והוא פלישה מדרום ליבשת אירופה ולסיציליה תחילה (ובהמשך לאיטליה). למבצע זה ניתן השם "מבצע האסקי", אולם מאחר ופלישה לסיציליה נראתה הגיונית ולמעשה צפויה גם בעיניי או לדעת הגרמנים, הם דאגו בשל חששם זה לתגבר את כוחותיהם באי ולבצר אותו היטב.

מסיבה זו היה על בעלות הברית להכין תוכנית הונאה שתשכנע את הגרמנים שלאויב מולם יש דווקא תוכניות אחרות. לשם כל ניזום מבצע הונאה גדול שנקרא "מבצע ברקלי" שמטרתו הייתה לשכנע את הגרמנים שפניהם של בעלות הברית אינן לסיציליה (להוציא מבצע קטן שם לשם הונאה), אלא שהם עומדים לתקוף בעוצמה דווקא ביון ובסרדיניה. הפעם נתמקד בתת מבצע של תוכנית הונאה זו, כלומר ב"מבצע קציצה" שחרף היותו סולידי/מצומצם, הוא נחשב בהיסטוריה הצבאית, כאחד ממבצעי ההונאה המתוחכמים והמוצלחים בכל שנות המלחמה.

הרעיון שמאחורי המבצע נולד במודיעין של הצי המלכותי הבריטי, יחד עם סוכנות הביון הבריטית ה MI5 שאליה סופח קצין ח"א בשם צ'ארלס צ'ולמונדליי, שהפך למוביל בתוכנית בשלביה המעשיים והמתקדמים יותר. בבסיס התוכנית שהוגדרה על ידם ובצדק כ"רעיון לא נחמד", אמורה לעמוד גופה שתולבש במדי וציוד של חיל האוויר הבריטי ותראה כשייכת למי שנטש לפני ימים ספורים את מטוסו מעל הים. מיותר לציין ולפני שנכנס למסמכים שהוצמדו לגופה, שעל הגופה "הנבחרת" למשימה, להראות משכנעת ובכלל זה לעמוד בבדיקות שונות שלא יסגירו את סיבת המוות האמיתית. לשם כך אכן נעזרו מתכנני המבצע עם פתולוגים בלונדון

לבסוף מי שעמדה בדרישות הייתה גופתו של מחוסר בית בן 24 בשם גלינדר מייקל שהיה כנראה גם לקוי נפש ושם כץ לחיו בבליעת רעל עכברים, אך כזה שלא מותיר אחריו עקבות. בשלב זה החל המודיעין הבריטי לבנות סביב הגופה סיפור חיים "משכנע" כביכול, שכלל תעודת קצין ומסמכים אישיים אחרים ואפילו הושתלו בבגדיו תמונה ומכתבים מפוברקים כביכול מבת זוגו שלה ניתן השם "פאם."

עיקר המאמץ הושקע כמובן בתכולת תיק המסמכים של הגופה. התיק הכיל את התוכניות המבצעיות הפיקטיביות של פלישת בעלות הברית ליוון וסרדיניה וכן כלל מכתבים מגנרלים בכירים בבריטניה וכדי ליצור אמינות, היה בתיק גם מכתב שאינו קשור ישירות להונאה ובו הלורד מאונטבאטן (ראש המבצעים המשולבים), מבקש מדוויט אייזנהאואר לכתוב הקדמה לספר צבאי מסויים. אגב, המכתבים והתוכניות הללו הוכנו בדיו מיוחד, על מנת שהכתוב לא ימחק במי הים אך מאידך שיראה טבעי ולא יעוררו חשד.

ב 30 באפריל 43 בשעות בוקר מוקדמות, קרבה צוללת בריטית לאזור חוף הדייגים של פונטה אומבריה שבדרום מערב ספרד ומהצוללת הופלטה גופה לבושת מדים ועליה תיק מסמכים. לא בכדי נבחר החוף הספרדי משום שטיסה מעל שטח ספרד עם מסמכים מסווגים, לא היוותה סיכון גדול במיוחד להפלת המטוס ולתפיסת המסמכים בידי הגרמנים. מאידך הקשרים בין ספרד וגרמניה היו טובים ובאזור הטלת הגופה, פעלו גם לא מעט סוכנים גרמניים.

הגופה אכן התגלתה ובסיוע איש הקונסוליה הבריטית הובאה לקבורה בספרד. על מנת שתיק המסמכים יעורר תשומת לב מיוחדת, החלו הבריטים לדרוש מהספרדים את כל שנמצא עם הגופה כשהם דורשים שאיש לא ייחשף לתוכנם לפני כן. התרגיל אכן צלח. הספרדים הבינו מה נפל לידיהם ומהרו להעביר את המסמכים לגרמנים. כך הגיעו המסמכים עד לפילדמרשל קייטל (ראש הפיקוד העליון של הוורמכט) וממנו להיטלר. היטלר שהיה כידוע חשדן באופיו, אכן העלה את האפשרות שמדובר בפברוק/הונאה, אך המודיעין הצבאי הגרמני הצליח לשכנעו שהכול אמת ואותנטי.

ביום ה 12 למאי, הוציא היטלר צו לפיו בעלות הברית עומדות לתקוף ביון ובסרדיניה והכוחות הגרמניים בסיציליה באיטליה אף דוללו בהתאם וכך, אכן התאפשרה אחר כך הפלישה לסיציליה ואיטליה קלות יתר. אגב, קודם לפלישה ומשעמדו הבריטים על הצלחת שלב ההונאה הראשון, קרי "מבצע קציצה", הם שלחו מברק לצ'רצ'יל שנמצא אז בארה"ב ובו כתבו: "הקציצה נבלעה כולה."

"מבצע קציצה" הכל כך מוצלח, חסך לדעת מומחים את חייהם של כמה אלפי חיילים של בנות הברית. סיפור עלילת המבצע, שימש לכתיבת ספרים בנושא ואף להפקת שני סרטי קולנוע.

בתמונות: כריכת הספר מבצע קציצה ותמונת הפלישה לחוף סיציליה.