מסע האלונקות של מכלית הדלק שהצילה את מלטה

 

לאי מלטה הייתה חשיבות ראשונה במעלה במלחמת העולם השנייה, זאת בשל מיקומו האסטרטגי בים התיכון כלומר, בין אירופה שרובה כבר נפלה לידיי הנאצים לבין חלקה הצפוני של אפריקה שבה התבסס הקורפוס האפריקאי של רומל. למעשה מלטה הייתה נקודת האחיזה הבריטית היחידה ברחבי הים התיכון שבין גיברלטר למצריים. הבריטים ששלטו כאמור באי, סבלו ממצור ימי שהטילו הגרמנים והאיטלקים על האי בין השנים 40-42. בנוסף האי הותקף מהאוויר ומהים ללא הפסקה ואף תוכנן מבצע גדול להצנחת צנחנים גרמנים באי, שיאפשרו לכוח אמפיבי לנחות באי ולכובשו (המבצע בוטל בשל אבדות הצנחנים הכבדות במהלך מבצע קודם לכיבוש האי כרתים). כתוצאה ממצור זה כמעט ואזלו באי מלאיי המזון התחמושת והדלק ומלטה עמדה קרוב מאוד לקריסה/כניעה.

בשל כך באוגוסט 42 ארגנו הבריטים שיירת הצלה לפריצת המצור שכללה 14 ספינות תובלה אזרחיות ובכלל זה מכליות דלק, ואלו לוו ע"י ספינות קרב. למשט/מבצע זה ניתן השם "מבצע פדסטל." עם הגעת האוניות למיצר סיציליה, התנפלו עליהם כוחות הציר מהאוויר ומהים.

מטוסים איטלקים וגרמניים, סירות טורפדו וצוללות תקפו את השיירה והטביעו בה 8 ספינות. רק מהאוויר בלבד ספגה השיירה 330 תקיפות אוויריות ובכך הפכה השיירה לשיירה המותקפת ביותר במהלך המלחמה כולה. מאחר וגם הגרמנים ידעו היטב מה ערך ייחודי ורב חשיבות יש למכליות הדלק בשיירה, הם ריכזו מאמץ לפגוע במכלית "אוהיו," מכלית אמריקאית שעבדה עבור הבריטים והכילה כ 27,000 מטר מעוקב דלק (כ 170,000 חביות). כאן החל למעשה מסע הרואי ודרמטי שהפך את עלילות ה"אוהיו" לשם דבר בעולם כולו.

ה"אוהיו" ספגה פגיעה של שני טורפדו, פצצות אוויריות ובניסיונות החילוץ והתמרון שלה, האונייה התנגשה בספינות אחרות משום שאיבדה את כוח מנועיה והשליטה בהגאים שלה. חלק מאנשי הצוות נהרגו והספינה כמעט ונבקעה לשניים מהפגיעות בה. כאן החל מבצע מעורר התפעלות ובפרוש שומט לסתות. שתי משחתות מכח הליווי המשחתות HMS Bramham  ו HMS Penn  ממש נצמדו אל המכלית הפגועה משני צדייה וחיברו עצמם אליה בחבלים וכך כשהן חבוקות, יצרו מעיין אלונקה מאולתרת שמנעה מהמכלית הפגועה והמבוקעת לטבוע (ראו בהמשך צילום מדהים של השלושה יחדיו).

כך דידו כל שלושת האוניות הללו יחד לכיוון נמל מלטה כאשר התקיפות עליהן נמשכו כל העת. ציוותי המשחתות סייעו לכבות שרפות שפרצו במכלית ואף לשאוב מים שחדרו אליה. כך ובניגוד לכול הסיכויים וההיגיון, ה"אוהיו" הצליחה להגיע ולהיכנס לנמל במלטה, כשהיא כבר בהליך טביעה איטי. לאחר שנפרק ממנה הדלק, האונייה המשיכה את הליך טביעתה בנמל משום שהפגיעות הרבות בה הפכו אותה ללא ברת תיקון בוודאי שלא בעת מלחמה.

הדלק שהצליחה ה"אוהיו" להכניס במאמץ ההרואי לאי הנצור, איפשר למטוסי חייל האוויר המלכותי הבריטי לחזור לפעילות מהאי, פעילות שהייתה כה חיונית בהגנה עליו. כמו כן ניתן היה בדלק זה להפעיל את הצי המקומי שהיה לו תפקיד חשוב גם כן בפגיעה בשיירות האספקה הגרמניות והאיטלקיות, שעברו בסמוך לאי ויועדו לקורפוס אפריקה של ארווין רומל (בצפון אפריקה). עד היום ה"אוהיו" בפרוש נחשבת לאוניה שהצילה את מלטה ואולי אף מנעה את קריסתה וכניעתה.

בתמונות: המכלית הפגועה "אוהיו", נתמכת על ידי שתי משחתות הצי המלכותי משני צדייה. בתמונה הנוספת ה"אוהיו" נכנסת לנמל הגדול במלטה כשהיא כבר ממש בהליך טביעה וגוררות מושכות אותה פנימה.