המשחתת האמריקאית שכמעט פגעה בנשיא רוזוולט

לקראת סוף שנת 1943, החליטו ראשי שלושת המעצמות שלחמו בגרמניה הנאצית (פרנקלין רוזוולט, ווינסטון צ'רצ'יל ויוסף סטלין), לערוך לראשונה פגישת פסגה משותפת על מנת לתאם ביניהם את השלבים הבאים של המלחמה ואכן סוכם שזו תתכנס ב 28 בנובמבר בטהרן שבאיראן (להלן : "ועידת טהראן"), מדינה שנשלטה אז ע"י בריטניה וברית המועצות.

משיקולים שונים העדיף השירות החשאי האמריקאי לארגן ובחשאיות רבה את הגעת הנשיא ופמלייתו הגדולה (כ 80 איש) לוועידה, באמצעות שייט ימי בין כשבועיים מארה"ב ועד לצפון אפריקה אל אלג'יריה. משם אמור היה הנשיא לעלות על מטוס תובלה צבאי שינחת בקהיר וממנה ימריא לטהראן. לשם כך, נבחרה למטרה חשובה זו אוניית המערכה הגדולה והאגדית ה"איווה" (המצוידת גם בתותחי ענק בני 406 מ"מ), אליה התלוו במסע זה, עוד שלוש ספינות מלחמה. בשל רגישות וסודיות מבצע הובלת הנשיא, לכל ארבע הספינות בכוח, ניתנה הנחיה לשמור בקפדנות על דממת אלחוט מוחלטת לאורך המסע כולו. לרוע המזל וכפי שניווכח מייד, בכוח הליווי של "האיווה" נמצאה גם המשחתת "וויליאם די פורטר" שנודעה יותר בכינויה "ווילי די," משחתת כפי שניווכח מיד שהתואר "ביש גדא" היה הולם אותה ביותר.

כבר כשהחל המסע עוד בהיותם בשטח נמל היציאה בנורפוק וירגיניה (ב 12 בנובמבר), עשה מפקד ה "ווילי די" קומנדר וולטר, טעות ראשונה כשלא פיקח מספיק מקרוב על ציוותו שמרביתו היה מחוסר ניסיון. כך ה"ווילי די" התנגשה/התחככה בדופן ספינה סמוכה אחרת וגרמה לה נזק, אם כי היא עצמה לא נפגעה ועל כן לא התעכבה בצאתה למסע הנשיאותי. כבר ביום ההפלגה הראשון, השתחררה לפתע מה"ווילי די" פצצת עומק שכנראה נרתמה ברשלנות, נפלה לים ושניות אחר כך פיצוץ אדיר הרעיד את השייטת כולה. גם מפיצוץ זה יצאה המשחתת ללא פגע, אך בחלוף זמן קצר, התרומם מהים גל גדול וסחף עימו את אחד ממלחי המשחתת "וולי די" אל מותו.

לאחר יום הפלגה נוסף באטלנטי, ביקש הנשיא רוזוולט שיודגמו בפניו יכולותיה של ה"איווה" בתחום הגנת הנ"מ והגנה מפני תקיפה ימית. מאוחר אכן כבר צפה הנשיא מסיפון ה"איווה," בבלוניי מטרה שמולאו בגז הופרחו השמיימה כאשר תותחי הנ"מ של אוניית המערכה ירו בהם ופוצצו אותם. בשלב זה היה על המשחתת "ווילי די" לתרגל כביכול שיגור של טורפדו לעבר ה"איווה", טורפדו שהיו כמובן מנוטרלים ממנועיהם, כך שלא היו אמורים כלל לצאת מהמשגרים שלהם (כלומר תוכנן תרגול תיאורטי/יבש). הנשיא רוזוולט הושב כאמור אחר כבוד בכיסאו על סיפון ה"איווה" כדי שיוכל לראות כיצד אמורה לפעול ולהתנהג הסיירת בעת שהיא מותקפת. במשחתת "וולי די" שדימתה את התקיפה, בוצע כביכול השיגור הראשון ולאחריו גם שני ושניי הטורפדו המנוטרלים, נותרו כמובן וכמתוכנן במקומן ולא שוגרו הימה.

מפעיל הטורפדו קיבל אישור ולחץ על כפתור השיגור בפעם השלישית. לתדהמת צוות המשחתת כולה, פצצת הטורפדו זינקה הפעם מהמשחתת אל המים והחלה טסה מתחת למים לעבר ה"איווה" שעל סיפונה כאמור נשיא ארה"ב ועשרות מאנשי הסגל הבכיר שלו. על סיפון המשחתת היורה החלה היסטריה בלתי רגילה. הצוות ניסה להזהיר ולהתריע ל"איווה" על הסכנה המיידית הקרבה אליה במהירות, אך הפקודות אסרו עליהם להפר את דיממת האלחוט. הניסיונות לתקשר עם ה"איווה" בעזרת איתות אורות או דגלים, כשלו ועל כן ובשל קוצר הזמן שנותר עד לפגיעת הטורפדו ב"סיירת הנשיאותית", החליט אחד מאנשי המשחתת לשבור את דממת האלחוט הכפויה ושידר אל ה"איווה" קוד אזהרה בהול וחמור מפני הטורפדו שטס במים לעברם.

ה"איווה" למרות גודלה העצום, הספיקה לבצע את תחילתה של פניית התחמקות חריפה וכך הטורפדו החמיץ אותה והתפוצץ כ 2,700 מטרים מאחוריה. בהגיע השיירה לנמל באלג'יריה, נחתיי הצי עלו על המשחתת "וולי די" ועצרו את מפקדה וכל אנשי הצוות עד האחרון שבהם. בחקירה שנמשכה כמה ימים נשללה האפשרות שהדבר בוצע בכוונה תחילה. מפעיל הטורפדו במשחתת חייל בשם לוטון דוסון, הודה בחקירתו ששכח להוציא/לנתק בפצצת הטורפדו מס' 3, את החלק שאמור היה לנטרל אותה, כפי שעשה בשניים הראשונים. בנוסף אף הודה אותו חייל שלמעשה שיקר בחקירתו/עדותו הראשונה. הבחור נשפט ל 14 שנות מאסר עם עבודת פרך, אך הנשיא רוזוולט שעודכן בכך הורה לשחררו משום שלדעתו המדובר היה בתאונה.

לאחר פארסה זו, נשלחה ה"ווילי די" רחוק ככל האפשר קרי, אל המלחמה שהתנהלה באוקיינוס השקט, אך מעלליה ומחדליה רדפו אותה ו"קנו" לה שם רע בכל מקום בה נכחה. בכל פעם שחלף בסמוך למשחתת ה"ווילי די" כלי שייט אמריקאי כל שהוא, היו אלו משדרים ל"ווילי די" הקנטות שכללו בין היתר לחן של שיר לכת מוכר שמילותיו הוסבו ל: "היי ווילי די אל תירו, אנחנו רפובליקנים."

המשחתת "וולי די" נותרה בזירת המזרח הרחוק עוד כשנה ומחצה עד שביום ה 10 ביוני 45, הותקפה ע"י מטוס קמיקזה יפני, שהחמיץ את גופה במעט, אך המטוס על חימושו התפוצץ במים ממש מתחתיה וגרם לה נזק בלתי הפיך. צוות המשחתת הספיק לנטוש אותה בשלום לפני שזו התבקעה וירדה למצולות.

בתמונות: בתמונה הראשונה הסיירת הכבדה "איווה" שבה הפליג רוזוולט לועידת טהראן. בתמונה השנייה ועידת טהראן בנובמבר 43 ובה גם "הניצול" לכאורה רוזוולט שנפגש עם סטלין וצ'רצ'יל. בתמונה השלישית, משחתת הביש גדא "פורטר" (ווילי די), ממש לאחר שנפגעה ע"י מטוס קמיקאזה ודקות לפני טביעתה.