מרקט גרדן - מבצע ההצנחה הגדול אי פעם והסיבות לכישלונו

 

ככל שחולף הזמן, נעשו צניחות מבצעיות לנדירות יותר ויותר וזאת בעיקר הן בשל התפתחות הגדולה שחלה בעשרות השנים האחרונות בתחום המסוקים והן בשל ההיפגעויות והפציעות שנגרמות בד"כ לחלק מהצונחים. אי לכך ככול שחלפו השנים, בוצעו פחות ופחות פעולות הצנחה מבצעית ואף סדרי הגודל של הכוחות המוצנחים במבצעים אלו הלך וירד גם כן. להלן אזכור קצר של מבצעי הצנחה באזורי לחימה, שבוצעו ב 35 השנים האחרונות ע"י מדינות שונות.

האמריקאים הצניחו כוח מהדיוויזיה המוטסת 82 במהלך מלחמת המפרץ הראשונה (1991) לשחרור כווית. כמו כן במלחמת עיראק השנייה (שהחלה ב 2003), הצניחו האמריקאים כח מהותי למדי מהדיוויזיה המוטסת 173 באזור כורדיסטן. גם הפלישה הרוסית לאוקראינה (2022), הייתה אמורה להיפתח במבצע צניחה והחפה גדול על שדה התעופה "אנטונוב" שממנו הכוחות הללו היו אמורים להמשיך לקייב, אך המבצע נחשף טרם ביצועו והאוקראינים נערכו מראש בהתאם והביאו לכישלון רוסי מהדהד. גם כוחות צרפתיים (עשרות בודדות של לוחמי לגיון הזרים), הוצנחו ביבשת אפריקה. תחילה במלי (2013) ושנים אחר כך (2023) גם בניז'ר.                                                         לסיכום ניתן לומר כי הכוח האמריקאי שצנח ב 2003 באזור כורדיסטן צפון עיראק, כוח בסדר גודל של חטיבה מינוס, היה למעשה הכוח האחרון שצנח בעת לחימה והכיל סד"כ מהותי. כיום מבוצעות צניחות ספוראדיות של צוותים קטנים בעיקר של כוחות מיוחדים וזאת לצרכי מודיעין ו/או חיסול של מבוקשים.

באשר למלחמת העולם השנייה, נעסוק תחילה בגרמנים שיצאו בחודש מאי שנת 41, למבצע "מרקורי" שבו ביצעו צניחה מסיבית לכיבוש האי כרתים. למעשה היה זה מבצע הצנחה אסטרטגי הראשון בהיסטוריה ובמידה רבה גם כמעט האחרון. במבצע השתתפו לא פחות מ 22,000 חיילים גרמניים ולמעשה ולאחר לא מעט תהפוכות, האי ניכבש על ידם אך היה זה ניצחון פירוס. בשל כמות האבדות בצד הגרמני, אסר היטלר על ביצוע פעולות מוצנחות נוספות בהמשך המלחמה.

מין העבר השני בקרב כוחות בעלות הברית, החלו בתכנון והוצאה לפועל של מבצע הצנחה גדול מימדים בשם "מרקט גרדן," מבצע שניזום והובל ע"י פידמרשל מונטגומרי. היה זה מבצע נועז למדיי שאם היה צולח, היה בכוחו להביא את מלחמת העולם השנייה לקראת סיומה וזאת, כשנה לפני מהמועד שבו המלחמה הסתיימה בפועל. תוכנית המבצע הייתה לתפוס עם כוחות מוצנחים גדולים, גשרים שונים ותעלות באזור הערים איינדהובן וניימכן בהולנד, כדי שאלו יובילו את הכוחות ליעד העיקרי והחשוב ביותר,  "גשר ארנהיים" שמעל נהר הריין, גשר שהיה אמור לשמש לכוחות בעלות הברית, כשער הכניסה לגרמניה מצפון מערב.

לצורך ביצוע המבצע, הוקצו כוחות בסדר גודל עצום שכללו, כ 2,200 דאונים להנחתת ציוד שכלל בעיקר תותחי נ.ט וג'יפים. כ 1,600 מטוסי תובלה מסוגי דקוטה/47- Cהובילו 35,000 לוחמים מוטסים מהדיוויזיות האמריקאיות המוטסות 101, 82, מהדיוויזיה המוטסת הבריטית ה -1 והבריגדה המוטסת הפולנית העצמאית. כל אלו הוטסו תחת מטרייה של מאות מטוסי קרב. על פי תוכנית הקרב על הדיוויזיה הבריטית מס' 1, היה לכבוש את "גשר ארנהיים" שאורכו כ 400 מטרים, ולהחזיק בו כ 48 שעות, עד שיגיע ויעבור דרכו הקורפוס הבריטי השני.

כפי שקרה לא אחת, הבריטים כשלו בשתי נקודות יסוד חשובות וזאת כבר בשלב תכנון המבצע. הכשל הראשון היה הנחתת מרבית הכוחות במרחק של 8-10 ק"מ מהגשר וזאת מחשש שאם יתקרבו יותר לאזור הגשר, יסתכנו המטוסים והדאונים בהיפגעות מאש תותחי הנ"מ הגרמניים. הכשל השני היה בעיקרו מודיעיני, משום שבעלות הברית שגו בהערכת חסר את היקף ויכולות הכוחות הגרמניים שהיו ערוכים באזור. התוצאה הייתה קשה. בקרבות העזים שהתפתחו בין הצדדים, ספגו כוחות בעלות הברית, כ 18,000 הרוגים, פצועים ושבויים ובנוסף אבדו במבצע כולו כמעט 600 כלי טייס (מטוסי תובלה ודאונים). התוצאה מכשלים אלו הייתה קטסטרופלית, משום של"גשר ארנהיים" הצליחו להגיע רק 740 לוחמים וכוח זה הצליח לכבוש ולהחזיק זמנית בלבד, רק את קצהו הצפוני של הגשר.

הכוח הבריטי (קורפוס משוריין) שהיה אמור לחבור ללוחמים על הגשר ולמעשה להכריע את הקרב כולו, התעכב וחרג מלו"ז שנקבע לו. מנגד, הגרמנים התארגנו במהירות וביעילות כולל עם כח משוריין שעליו לא ידעו הבריטים מראש. הגרמנים הפיצו לכל רוח את הכוחות הבריטיים שעל קצה הגשר וסביבתו וגבו מהם מחיר גבוה בחיי אדם. גם ניסיונות הכח הפולני לחצות את הריין, נכשלו בזה אחרי זה. למרבה הצער, מבצע "מרקט גרדן" נחל כשלון חרוץ ומלחמת העולם השנייה, אכן נמשכה שנה נוספת, לפני שאירופה שוחררה לחלוטין משליטת הנאצים.

לסיכום ניתן לומר שמבצע "מרקט גרדן" היה מבצע ההצנחה הגדול ביותר ובה בעת גם לאחד הגבוהים ביותר בשיעור הקורבנות ואובדן כלי הטייס במהלכו. לכן ועל דעת הכל, נחשב קרב זה לכישלון, מה גם שהכוחות כשלו ביעדם העיקרי, קרי כיבוש אחזקת ופתיחת הגשר ובעצם פתיחת הדרך לגרמניה פנימה. כישלון זה הונח על כתפיו של פילדמרשל מונטגומרי (שגם כך לא נהנה מעודף אהדה בקרב עמיתיו בצבא ארה"ב וזאת בשל אופיו הלא ממש חביב).

עלילת המבצע כולו, מסופר ולפרטי פרטים, בספרו של קורנליוס ראיין (1974) "גשר אחד רחוק מדי", ספר שהפך לקלאסיקה של ממש ושלוש שנים אחר כך, הפך לסרט ידוע ומצליח.

נ.ב.

בנושא הפוסט, אי אפשר שלא להזכיר את הצניחה המבצעית הראשונה והאחרונה שבוצעה אי פעם בצה"ל, בעת שגדוד 890 בפיקודו של רפול, צנח במייצר המיתלה בפתיחת מבצע סיני/קדש ב 29 באוקטובר 1956. למרות שהצנחנים גילו בקרב זה דבקות במשימה ואומץ רב, דווקא הרמטכ"ל משה דיין מצא לנכון לומר אחר כך, שהיה זה קרב גבורה עקוב מדם אך גם חסר תכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני.

בתמונות: חלק מהכוחות שהוצנחו במבצע "מרקט גרדן." בתמונה הנוספת, קצהו הצפוני "גשר ארנהיים."