רגעים של אנושיות נדירה במלחמה ומהיכן צמחה (לכאורה) האמירה: כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת

 

מלחמת העולם הראשונה נמשכה כארבע שנים (1914/18) והייתה למעשה המלחמה המקיפה אי פעם עד שפרצה ובמהלכה נהרגו מעל 16 מיליון חיילים ואזרחים. חלקים רבים במלחמה זו שכונתה "המלחמה הגדולה", היו סטטיים והתאפיינו במלחמת חפירות מתישה מדממת ובעיקר חסרת תכלית. כבר במהלך חג המולד של שנת 1914, מצאו עצמם לראשונה חיילים משני עברי המתרס, כשהם שרויים בעיקר בשוחות המעופשות שלהם שהיו סמוכות פיזית לאויבים שמולם. החיילים מצאו עצמם בחג כל כך משפחתי זה, כשהם מלאי געגועים למשפחותיהם ומנסים למצוא נחמה חלקית במתנות השונות שנישלו אליהם מהמולדת. לחיילים הבריטים וההודים למשל, נשלחו כ 350,000 קופסאות שימורים משובחים יותר ומשובחים פחות, שהצליחו להגיע ללוחמים ממש לפני ארוחת החג המסורתית.

פולקלור עוקצני התפתח סביב מנות מזון אלו ובמערכון ספציפי שכתב חייל ממורמר אחד תחת השם: "ארוחת חג במולד של טומי," נכתב כך: "נזיד הבשר והירקות של מקונוצ'י, היה מעין תערובת שהכילה יותר שומן וסחוס מאשר בשר.

בניגוד לאותם שימורים מפוקפקים, משפחת המלוכה הבריטית שלחה לחיילים הבריטים וההודים, קופסאות מתנה ממתכת עליה הוטבעו תווי פניה של המלכה מרי. בקופסאות אלו הועברו לחיילים שוקולדים, ממתקים סיגריות וטבק וכמובן איגרת ברכה מלכותית של המלך ג'ורג' החמישי לרגל החג.

בחג המולד הראשון במלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, יזמו שני הצדדים הלוחמים, הפסקת אש בחלק גדול מהחזית, כאשר זו הבשילה/נוצרה מאליה וללא מגעים מוקדמים בין הצדדים. בבוקר החג החלו להישמע בשוחות הן בצד הבריטי צרפתי והן בזה הגרמני, מזמורי חג הדדיים. לאט לאט פסק לחלוטין גם הירי ושקט מוזר ומעורר חשד, השתלט על אזורי הלחימה.

בשלב זה ובשקט שנוצר, נשמעו חיילים גרמניים כשהם צועקים לעבר האנגלים הערות פוגעניות, אך בתוך זמן קצר כבר החלו הגרמנים לצעוק ברכות כמו "בוקר טוב אנגלי, חג מולד שמח, אתה לא יורה, אנחנו לא יורים". וכך אכן האש משני הצדדים ננצרה לחלוטין. בשלב זה, יצאו כמה חיילים אמיצים מהשוחות בשני הצדדים. הללו נפגשו והחלו מחליפים זה עם זה, מתנות שונות שהיו בידיהם ובעיקר כאמור שוקולד טבק סיגריות ושתייה וכנהוג בין חיילים החליפו ביניהם גם תגים, סמלים, כפתוריי מדים כובעים וכד'. היו אלו אומנם ימים ספורים בלבד, אך בכל זאת היה בכך משום גילויי נדיר של מעט אנושיות, במלחמה כל כך קשה ומטורפת שגבתה את חייהם של כ 10 מיליון חיילים, וכמספר הזה נהרגו גם אזרחים.

כשהיחסים במהלך החג המשיכו להפשיר והשקט אכן נשמר, הסכימו הצדדים אפילו לערוך ביניהם משחק כדורגל. על פי כמה עדויות שהופיעו במכתבי החיילים הבריטים, מסתבר שהגרמנים ניצחו במשחק הכדורגל בתוצאה 3:2 והרי לכם... אולי המקור העתיק ביותר לנכונות האמירה הידועה של שחקן הכדורגל הבריטי ג'ארי ליניקר, שאמר (כמובן שנים רבות אחר כך): "כדורגל זה משחק שמשחקים בו 90 דקות ובסופו, גרמניה מנצחת." אגב, וברצינות יתר, הפסקת האש הלא פורמאלית, נוצלה ע"י שני הצדדים גם לאיתור חללים משני הצדדים והבאתם לקבורה ראויה.

כידוע בתום החג חזרו הצדדים לסורם והמשיכו לטבוח אלו את אלו במלחמת חפירות סטאטית וחסרת תכלית זו. בחג המולד הבא (1915) לא הצליחו הצדדים הניצים לשחזר שוב הפסקת אש ספונטאנית ואף לא יזומה. הדברים מצאו את ביטויים גם בדברים שכתב טוראי וילאם בויר בחג המולד של שנת 1915: "בערב חג המולד היה לנו טקס שבו באופן מוזר שרנו על שלום עלי אדמות ומיד אחר כך יצאנו להרוג את כל מי שרק אפשר. בבוקר למחרת, חילקו לנו כמה ממתקים, הקולונל שלנו איחל לנו חג שמח ושוב יצאנו להסתובב בין גופות ובצהרים שוב עשינו הפסקה לארוחת חג חגיגית." גם מעדויות נוספות הסתבר שאירועי חג המולד 1914, לא חזרו על עצמם בשנות המלחמה הבאות.

בתמונה: חייל בריטי בוחן בעת ההפוגה את אחת התשורות שקיבלו (בד"כ אלו הכילו טבק או שוקולד)

 זהו פוסט מס' 83 בבלוג: "היסטוריה צבאית ותעופתית עם דודי ירון" https://dy1951.blogspot.com/