האדם היחיד בעולם ששרד פגיעות משני פיצוצים גרעיניים

הפעם נעסוק בנס במלוא מובן המילה, שכן המדובר באדם ששמו צוּטוֹמוּ ימָאגוּצִ'י שהוא היחיד בוודאות על פני הגלובוס כולו שבהיותו בן 28, נפגע פעמיים משני פיצוצים גרעיניים וחרף זאת, הצליח להאריך חיים ונפטר בגיל 93. להלן סיפור המעשה.

ביום ה 6 באוגוסט 45 בשעות הבוקר, הגיע צוּטוֹמוּ ימָאגוּצִ'י מהנדס בקבוצת החברות מיצובישי, לעיר הירושימה במסגרת נסיעה עסקית. בדיוק כשירד צוּטוֹמו מהרכבת בעיר, הטיל מפציץ 29 B אמריקאי מעל העיר את פצצת האטום "הילד הקטן". הפצצה כוילה מראש להתפוצץ בגובה 580 מטר (כ 1,900 רגל) מעל העיר, כדי שבכך יגרם לעיר הנזק המרבי. על כן וכבר ביום הפיצוץ, נהרגו כ 80,000 איש/ה ועוד כמספר הזה גם פצועים/נפגעים. בארבעת החודשים שחלפו עד לסוף שנת 45, כבר הגיע מס' ההרוגים ל 140,000!!!

מיודענו צוּטוֹמוּ ימָאגוּצִ'י מצא עצמו ברגע הפיצוץ, במרחק של כ 3 ק"מ מנקודת מרכז הפיצוץ ( מ-( Ground Zero. הבהק הפיצוץ גרם לו לעיוורון זמני, קול הפיצוץ וההדף קרעו את עור התוף באחת מאוזניו וחמור מכך, מחצית גופו העליון ספג כוויות קשות וקרינה. אם לא די בכך, בשל אי הבנת הסיטואציה שאליה נקלע, הוא התקדם לעבר מרכז העיר בכוונה לתפוס רכבת שתביא אותו לעיר מגוריו וכך, נחשף למנת קרינה נוספת וחזקה מזו שספג עד כה.

למזלו הרע של צוּטוֹמוּ, עיר מגוריו אליה אכן הצליח בסופו של דבר לחזור, הייתה לא אחרת מאשר..."נגאסקי", אותה עיר שספגה את פצצת הגרעין השנייה "האיש השמן" שלושה ימים בלבד לאחר הטלת הפצצה על "הירושימה". המהנדס הצעיר הזה צוּטוֹמוּ, התגלה כביש גדא מושלם, כשנפל בעצם מהפח אל הפחת, משום שהפצצה השנייה יועדה בכלל לעיר אחרת ששמה "קוקרה." רק בשל העננות והעשן שרבצו מעל "קוקורה" ולא אפשרו לטייסים ליצור קשר עיין איתה, הם נאלצו לטוס על פי הפקודה, למטרה משנית שנקבעה מראש וזו הייתה העיר, "נגאסקי."

כך נפגע שוב ובפעם השנייה תוך שלושה יומיים, אותו צוּטוֹמוּ כשהפעם הפיצוץ תפס אותו במשרדו אליו הגיע פצוע בכדי לספר למעבידו מה עבר עליו ב"הירושימה." בעודו מספר ומעדכן את מעבידו בשעבר עליו, הפציע לפתע שוב אותו אור לבן עז שהיה כבר מוכר לו מ"הירושימה" והוא נפגע שוב ופציעותיו החמירו בו ברגע. מאוחר יותר אמר צוּטוֹמוּ: "חשבתי שהאור הלבן וענן הפטריה הגרעינית עקבו אחרי מ"הירושימה" ל"נגסאקי." גם בהפצצת עיר הנמל והתעשייה "נגאסקי", מצאו את מותם כ 75,000 איש/ה כבר ביום ההפצצה הראשון, כאשר במרכז אזור הפגיעה, הטמפרטורה הגיעה בעת הפיצוץ ל 3,900 מעלות צלסיוס.

צוּטוֹמוּ ימָאגוּצִ'י חלה במחלות שונות והעביר את חיו בצנעה בעיר "נגסאקי" המחודשת. ביתו טישיקו שמה שגם היא חלתה, סיפרה שלאורך שנים רבות היה גופו של צוּטוֹמוּ עטוף בתחבושות שונות ושיערו נשר לחלוטין.  עוד הוסיפה שגם אימה נפגעה מ"הגשם השחור" והרדיואקטיבי אך למרות מחלתה, הצליחה לשרוד עם מחלתה זו עד גיל 88. בנו של צוּטוֹמוּ חלה ונפטר מסרטן בגיל 59 ואחותה חלתה גם כן.

מקץ כמה שנים הצליח צוּטוֹמוּ התאושש באורח פלא ואפילו חזר לעבוד כמהנדס בקונצרן מיצ'ובישי. בנוסף לכך הקדיש את שארית חיו לניהול שני מאבקים. הוא הפך ללוחם נגד פיתוח וייצור חימוש גרעיני וכן, ניהל מאבק אישי בשלטונות היפנים כדי שיכירו בו לא רק כניצול מ"נגסאקי", אלא כניצול כפול של שני פיצוצים גרעיניים (כלומר גם מזה של "הירושימה"), מונח או סטטוס שלא היה מוכר ו/או קיים מבחינת השלטונות.

בשנות השמונים שלו כתב צוּטוֹמוּ ספר אודות האירועים שחווה ואחר כך אף הוכן סרט בהשתתפותו שעורר עניין רב בעולם. הסרט הוקרן באומות המאוחדות וצוּטוֹמוּ שנכח שם כאורח הכבוד, נשא דברים וממש התחנן בפני האו"מ שיפעל לביטול והשמדת הנשק הגרעיני בעולם כולו. הוא ראה בכך שליחות ונהג לומר בהזדמנויות שונות: "אני מאמין שאלוהים סלל/תכנן עבורי את הדרך. זה היה הגורל שלי וחוויתי את זה פעמיים. אני עדיין חי כנראה רק כדי שאוכל להעביר ולספר על מה שקרה לי ומה שעברתי."

לאחר שנות מאבק רבות ורק בשנת 2009 הוכר צוּטוֹמוּ סוף סוף ובאופן רשמי ע"י שלטונות יפן, כמי שניפגע בשני פיצוצים גרעיניים ובכך הפך ל"ניג'ו היבקושה", כלומר שורד כפול יחיד ביפן וביקום בכלל. כתבות אודותיו ותמונותיו, הופיעו לא אחת בעיתונים השונים. אחד מהם כתב בכותרת המאמר אודותיו כך: "לשרוד פעם אחת זה ייסורים, לשרוד פעמיים זה נס". אחרים הטיבו להגדיר את צוּטוֹמוּ, כאיש בעל המזל הגדול בעולם. כשנה לאחר שהוכר כניצול כפול בשנת 2010, נפטר צוּטוֹמוּ ימָאגוּצִ'י מסרטן בהיותו בן 93.

נ.ב

היו יפנים נוספים שטענו להיפגעות משתי הפצצות גם יחד, אך אלו לא אושרו כשורדים כפולים ע"י הממשלה היפנית, משום שדובר היה בפגיעות כפולות מינוריות כגון בהל ממיגרנות, בעיות בראייה בשל חשיפה להבהק הפיצוץ וזאת, ללא כל פציעות פיזיות.

בתמונה: צוטומו יאמאגוצ'י באחרית ימיו.