המבצע בו תכנן ח"א המלכותי הבריטי להשמיד את ח"א הישראלי

בעבר כתבתי כאן מס' פוסטים אודות פעולות עבר בהן היה מעורב חיל האוויר האוויר הישראלי בשנות ה 50-60. כך אעשה גם הפעם אם כי נעסוק דווקא באירוע שלא ממש מוכר לרבים מאיתנו, בעיקר משום שלא היה פרי יוזמתנו ואף היינו בו פסיביים, משום שאנו היוונו בו את היעד/המטרה לתקיפה.

כשעולה השם "קטפולט" בקרב מי שמצוי בהיסטוריה צבאית, תשומת הלב מתמקדת מיד במבצע בריטי משמעותי/מוכר שנערך במלחמת העולם השנייה (ביולי 40), מבצע שנועד למנוע מצי המלחמה הצרפתי הגדול, ליפול בשלמותו לידי גרמניה לאחר כניעת צרפת. הפעם נעסוק אמנם גם כן במבצע בריטי שנשא את השם "קטפולט", אך הפעם (1953) הבריטים יעדו את ח"א הישראלי כנשוא או כיעד לתקיפתם. בהמשך הפוסט גם נבין, מדוע מבצע זה לא ממש מוכר/זכור כיום בקרבנו.

השנים שלפני מבצע סיני (1956) היו שנים רוויות טרור כאשר חוליות פדאיון פלסטיניות, היו חוצות את הגבולות שלנו עם ירדן או מצרים לשם ביצוע פיגועים רבים ומעשי רצח באוכלוסייה אזרחית, בחיילים, בצירי תנועה וברכוש. בלילה שבין 12 ל13 באוקטובר 53, חדרה חוליית מחבלים מירדן והגיעה לבית בפאתי הישוב יהוד הסמוך לשדה התעופה לוד. המחבלים הטילו רימון יד לחדר השינה בבית וכתוצאה מכך נהרגה אם המשפחה ושניים מילדיה הפעוטים. הזעזוע בישוב היהודי בארץ היה גדול והנהגת הישוב, קיבלה החלטה מיידית על ביצוע פעולת תגמול.

בתוך יממה כבר יצאה יחידת הקומנדו 101 שהוקמה רק חודשיים לפני כן, לפעולת תגמול בכפר הירדני "קיבייה". הכוח בפיקודו של אריאל שרון פיצץ בכפר עשרות בתים ולטענתם הסתבר להם רק בדיעבד, שבבתים הללו הסתתרו אזרחים רבים וכך, מצאו את מותם בפעולה זו 69 אזרחים רבים מהם נשים וילדים. התגובות ברחבי העולם לפעולת תגמול זו היו קשות, אך בבריטניה בת בריתה המסורתית של ירדן ונותנת החסות לצבא ירדן, לא הסתפקו בגינויים ופנו לצעדים מעשיים.

הבריטים הניחו כי בהחלט צפוי בעתיד הקרוב עימות מקיף בין ירדן וישראל ועל מנת להגן על הממלכה הירדנית ומלכה הצעיר וחסר הניסיון, הם הציבו מיידית בירדן כוחות בריטיים להגנת הממלכה. כוחות אלו כללו כוחות משוריינים ושתי טייסות של מטוסי קרב/תקיפה. האחת מסוג הוקר האנטר, מטוס חדש ומשובח שרק נקלט אז ב RAF ובטייסת השנייה נמצאו מטוסים ותיקים יותר מסוג ומפייר. בה בעת הוקפאו יחסי הסחר הצבאיים וכל שת"פ עם כל גורם ישראלי שהוא, אך בכך לא היה לבריטים די.

באמצע שנת 55 כבר נמצאה בידי הבריטים והירדנים תוכנית מבצעית מגובשת ומשותפת שאמורה הייתה להוות מענה הולם ל"תוקפנות" הישראלית, תקיפה שלהערכתם הייתה אכן צפויה בסבירות גבוהה להתבצע בעתיד לבוא. בהערכה סבירה שפעולה ישראלית שכזו תתבסס על העליונות האווירית הישראלית, החליטו הבריטים כי ראשית לכל יהיה עליהם להשמיד או לנטרל אז את כוחו של חיל האוויר הישראלי. המבצע שכונה תחילה "קטפולט" (ושינה אחר כך את שמו ל"אונקאונטר"), היה אמור להתבצע ע"י מטוסי ה RAF שהיו מוצבים בקפריסין, בירדן, מצרים ועל גבי נושאות מטוסים בים התיכון.

פקודת המבצע פרטה מטרות בישראל כגון מטוסים ומתקנים בשדות תעופה, מסלולי המראה/נחיתה, מרכזי תקשורת, תחנות מכ"ם וזאת, תוך דגש שיש להימנע מפגיעה באזרחים ובמקומות הקדושים. בפקודה העריך מפקד הכוח האווירי הבריטי במזה"ת, כי מטוסיו יזדקקו לשלושה ימים בלבד כדי להשלים את משימת קעקועו של ח"א הישראלי ימים שלאחריהם, כבר יוכלו המטוסים הבריטיים להתפנות ולהתמקד בסיוע לכוחות הקרקע.

בניגוד לאותו מפקד בריטי במזה"ת בעל ביטחון עצמי כה רב, במטה מפקדת חיל האוויר בלונדון נטו כנראה לייחס לחיל האוויר הישראלי הצעיר, מעט יותר מקצועיות ורצינות ולכן הם העריבו כי יזדקקו לביצוע המשימה לפחות לשבועיים ימים. אולי הסיבה לדעתם/הערכתם זו נבעה מכך שעוד זכרו שם היטב, את תוצאות הקרב האווירי היחידי מאז ומעולם, שהתחולל בשמי הנגב בין מטוסינו ומטוסי קרב בריטיים. קרב זה שהתחולל בשלהי מלחמת השחרור (בינואר 49), נגרם בשל טעויות זיהוי הדדיות ובמהלכו, הפילו מטוסינו/טייסינו לא פחות מחמישה מטוסי קרב בריטיים מסוג ספיטפייר. אגב, טעויות הזיהוי נבעו מהעובדה שהמצרים, הבריטים והישראלים, הפעילו באותם ימים ובאותו קרב, מטוסי ספיטפייר זהים.

בתחילת שנת 56 שוב שונה שם המבצע/תוכנית וזה הוסב ל "קורדג" ותכנית המבצע אושרה במלואה ע"י ראשי המטות המשולבים בצבא הוד מלכותה. מי שדאג להשבית/לחסל את התוכנית הבריטית היה דווקא גורם מפתיע בשם ג'מאל עבד אל נאצר, מי שהיה נשיא מצרים שהחליט ביולי 56 במפתיע ובהתרסה מול המערב, להלאים את תעלת סואץ. מעשהו זה הביא עימו לאזורינו בתוך כשלושה חודשים את מבצע סואץ (מלחמת קדש), מלחמה שבה ישראל בריטניה וצרפת, מצאו עצמן דווקא לוחמות זו לצד זו כנגד האויב המשותף קרי מצרים.תחתית הטופס

בתמונה: מטוס הוקר אנטר ומטוס ומפייר של ח"א המלכותי הבריטי.